שלושה מיתוסים על המלחמה בלבנון

במאמרו ”לאן נעלם התמרון“ )מערכות 420-421 ) מנסה תא“ל איתי ברון להסביר מדוע נמנע צה“ל מלתמרן במלחמת לבנון השנייה. אולם הסבריו נשענים על שלושה מיתוסים שהגיע הזמן לנפצם

מדוע הפצצות השכנוע לא משכנעות?

רבות מהגיחות של חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה לא כוונו כדי לפגוע ישירות בעוצמתו של חזבאללה, אלא כדי לשכנע את מנהיגיו שהמשך הפעולה נגד ישראל יסב להם נזק בלתי נסבל וכי מוטב להם לשנות את דרכי פעולתם. הדוגמה המובהקת לכך היא הפצצת רובע דאחייה בביירות. ההיסטוריה מוכיחה כי מדובר בדרך פעולה מאוד לא יעילה, והמאמר מסביר מדוע סיכויי הצלחתה קלושים

בשבח הנחילים

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יצא שם רע לטקטיקת הנחילים. סקירה היסטורית מלמדת שמדובר בשיטה שלעיתים הניבה הישגים גדולים ולעיתים המיטה אסון של ממש על מי שיישם אותה. החוכמה - כמו תמיד - היא לדעת מתי נכון וראוי ליישם אותה

באהלי גדנ"ע

מלחמה בשלושה ממדים

הפשיטה לעזה

רישומה של פשיטת צה״ל על מחנות הצבא המצרי בעזה, ב־28 בפברואר 1955, חרג מעבר לכל פעולה אחרת שבוצעה עד אז – ומבחינות מסוימות גם מעבר לכל הפעולות שבאו אחריה

גדעונים

הפשיטה על האי "גרין"

בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו ‏הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.

ביקורת ספר: צלילה במים עכורים – פרשת הצלילות במי הקישון כתופעה ארגונית

התמרון היבשתי חיוני לנטרול איום הרקטות על יישובי ישראל:דגשים,יכולות,פערים ומגמות

בלחימה נגד איום הרקטות נדרש רעיון מבצעי אחר, ולפיו יש לתעדף השמדת מצבורי תחמושת רקטית של האויב במהירות מרבית