לחימה מוסרית בטרור

האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו

כיבוש הבופור

כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה

טוב למות בעד ארצנו?

בחברה הישראלית קיימת גישה שלפיה אין שום ערך שראוי למות למענו. הגישה הזאת מחלחלת גם לצבא ומשפיעה על פעולתו. הבנת הייעוד הלאומי והזדהות עימו הן תנאי לנכונות להקרבה ומפתח לניצחון

ביקורת מוסר המלחמה - מוסר המלחמה מול המשפט ודיני המלחמה

אין זה מספיק לעמוד בדרישות דיני המלחמה כדי לעמוד במבחן המוסר. המשפט הבין-לאומי יתקשה לסייע ללוחם כשיעמוד בפני בחירה מוסרית בשדה הקרב; עליו להקשיב לקול מצפונו

לחימה מוסרית - כלי הכרעה אסטרטגי בעימות האסימטרי

שמירה קפדנית על דיני המלחמה הבין-לאומיים - גם במאבק נגד הטרור - אינה רק סוגיה מוסרית, אלא גם סוגיה מעשית: לגיטימציה בין-לאומית הפכה בעידן הנוכחי לנשק הכרעה אסטרטגי

איפה כאן ההיגיון?

מקובל לטעון שהמנהיגים הלא דמוקרטים במזרח התיכון יעשו הכול כדי לשמר את שלטונם. אבל צדאם חוסיין, ערפאת ומנהיגי הטאלבאן הוכיחו ששימור עצמי אינו האינטרס העליון שלהם. חשוב לזכור זאת כאשר דנים באופן התנהגותה של איראן בעתיד

צבא העם בראי הרפואה הצבאית

חיל הרפואה ואגף משאבי אנוש משקיעים מאמצים רבים כדי לאפשר לבני הנוער לשרת בצבא, כולל לאלה מהם שלוקים בבעיות רפואיות. הדבר נעשה מתוך אמונה שהשירות בצה"ל הוא זכות וחובה של כלל המועמדים לשירות ביטחון וכדי לסייע בהגשמת העיקרון של צבא העם

טנקים ואמצעי הנגד

החוזים למזרח התיכון

מלחמת המוחות