מציג עמוד 117 מתוך 3531 תוצאות
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלחימה המבצעית של חיל האוויר במלחמה / מאמר על מתנה משמיים, הספקה בהיטס ותימנים / ראש אג"ת לשעבר בפודקסט על מה המלחמה הזאת בכלל / הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי / ההסתמכות על מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כפתרון שעלול לנוון את החשיבה ההתקפית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלמידה המבצעית של חיל הים במלחמה / מאמר על השאלה: האם הצבא יכול להכריע טרור? / מערכות עומק על קרב אורטונה – למידה תוך כדי לחימה, לש"ב ולקחים בני 80 שרלוונטיים גם היום / איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף / מאמר תגובה למאמר על כיפת ברזל כקו מאז'ינו החדש / האם הגליל מוגן? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
ספר הדרכה העוסק במנהיגות, שבמרכזה יצירת משמעות המובילה להנעה פנימית של החיילים והמפקדים בהנעת אנשים. החיבור מבוסס על הרצאות, שיחות ודפי מפקד שכתב הרמטכ"ל ה-22, רב-אלוף אביב כוכבי, לאורך ארבעים שנות שירותו
למרות הטלת מצור ואמברגו כלכלי על עיראק ולמרות שבועות של מתקפה בפצצות חכמות, באמצעות כוחות מיוחדים ובאמצעי לחימה מגוונים אחרים, נשארו הכוחות העיראקיים בכווית שבעה חודשים לאחר פלישתם לשם. היו אלה הכוחות המשוריינים שניצלו את יכולת התנועה, המיגון ועוצמת האש כדי להוציא את צבא עיראק מזירת הלחימה
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
צה"ל סובל ממצוקת כוח אדם במקצועות הטכנולוגיים, וקצינים בכירים תוקפים את מערכת החינוך על שאינה מעמידה יותר בוגרים בתחומים אלה. להתקפות האלה אין מקום: למערכת החינוך יש משימות רבות וסבוכות, אך הכשרת כוח אדם לצבא אינה אחת מהן. את הבעיה הזאת צריך צה"ל לפתור בכוחות עצמו
במאמרו על "המכה האווירית המקדימה במלחמת יום הכיפורים" (מערכות 373, נובמבר 2000) כותב סא"ל (מיל) ד"ר שמעון גולן, כי "חיל האוויר לא יכול היה לבטא את מלוא עוצמתו בשעות הראשונות למלחמה לא במגננה ולא בתקיפת שדות תעופה". המציאות היא שונה : חיל האוויר הגן בהצלחה מלאה על שמי המדינה מהרגע הראשון לפרץ המלחמה ומנע מחילות האוויר של האויב לתקוף את העורף בישראל ולשבש את גיוס המילואים
בעוד שהמרד הערבי בשנים 1936 ו־1939 הסתיים בלי שהפלסטינים השיגו שום מטרה מהמטרות שהציבו לעצמם, הרי את האנתפאדה הראשונה הם הצליחו לתרגם לשורה של הישגים מדיניים. את ההישג של האנתפאדה בהשוואה למרד הערבי ניתן לייחס, בין היתר, להצלחתם של הפלסטינים להסיק את המסקנות הנכונות מהמרד שנכשל וליישמן באנתפאדה. למשל לשמור בכל מחיר על תמיכת האוכלוסייה, להשתית את המאבק על פעילות עממית ולא מזוינת