מציג עמוד 115 מתוך 1177 תוצאות
הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ
פעילות צי הרכש[1] לא קיבלה את המקום הראוי לה בזיכרון ההיסטורי של הקמת המדינה. בהפעלת הצי היו אמנם כשלים, אך באופן כללי ניתן לומר ש"סיפק את הסחורה", תרתי משמע. יש לקוות שמפעל הרכש בכלל, ופעילות צי הרכש במסגרתו בפרט, יזכו ליותר הכרה מצד הציבור הרחב, שכן במידה רבה ישראל שרדה בזכותם, ולבסוף ניצחה במלחמת העצמאות. סא"ל (בדימוס) יהודה בן־צור היה מוותיקי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), ליווה ספינות מעפילים וספינות רכש, היה מ"מ ג'יפים בגדוד ה־9 של חטיבת הנגב בפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בחיל הים. במשך שנים רבות חקר את מפעלי ההעפלה והרכש. מחקריו מפורסמים באתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש באינטרנט. בנו צבי בן־צור - הוובמסטר והעורך הראשי של האתר - כתב את המאמר הזה על סמך מחקריו של אביו.
תנועת "הבריחה", שנועדה במהותה לסייע לניצולי השואה, פעלה למעשה גם בעזרתם. התנועה עוררה הדים רבים בדעת הקהל העולמית. כמו שהייתה חלק מתחילת חייהם המחודשים של ניצולי השואה, כך הייתה חלק מתקומתה של מדינת ישראל
בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר על כוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, והעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו על־מנת שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו?
בדומה לציים רבים אחרים בעולם, גם סין מפתחת כשב"מים (כלי שיט לא מאוישים). סקירה שבוחנת כיצד ישתלבו הכלים בעימות צבאי אפשרי בעתיד, ומהם החסמים שעומדים בפני תעשיית הכלים האוטונומיים הימיים הסינית לפיתוח פלטפורמות תת־ימיות לשימוש צבאי
הלקח של הספר, כמו של סקירה זו, אינו בהימנעות מקדמה או מפריצות דרך טכנולוגיות, אלא בעיקר מהווה תזכורת לכך שמלחמה הייתה ונותרה תופעה מורכבת וסבוכה, ומעל לכול ועל אף הכול אנושית
לנגד עינינו מתנהלת כיום מלחמה שאינה צבאית רגילה, ובוודאי שאינה עימות מוגבל. לא מספיק להכות את גדודי חמאס מכות קשות, ואף לא לפרק את יכולותיו הצבאיות. לתוצאת המערכה השפעה ישירה על המהלכים בכל הגזרות האחרות. כך תשוקם רגל ההרתעה החסרה כרגע בביטחון הלאומי של ישראל
בעקבות 7 באוקטובר עלה נושא הגנת היישובים לכותרות. בתחום נערכו שינויים מבורכים, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. לדעתנו יש להוסיף, מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, קו הגנה שני פנימי. אליו אפשר יהיה לרכז את התושבים בעת הצורך ולהגן עליהם באפקטיביות