פרל הארבור התרעה והחלטה
ספר זה בוחן את אירוע פרל הארבור, ומסייע להבין את תופעת ההפתעה האסטרטגית באמצעות מחקר מעמיק העוסק בכישלון מערך ההתרעה
מציג עמוד 115 מתוך 4261 תוצאות
ספר זה בוחן את אירוע פרל הארבור, ומסייע להבין את תופעת ההפתעה האסטרטגית באמצעות מחקר מעמיק העוסק בכישלון מערך ההתרעה
חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה
מלחמת "חרבות ברזל" יוצרת הזדמנויות שונות למדינות ולארגוני טרור בעולם המוסלמי להתקרב לציר כזה או אחר. פקיסטאן הגרעינית ואפגניסטאן, שמשמשת מקלט בטוח לארגוני טרור, הן שחקניות חשובות ובלתי צפויות שיש לשים לב אליהן. מאמר על בעיית פליטים חדשה שלא זוכה לתהודה מספקת
"הדבר הבולט פה הוא הסיפור של ההשתתפות של חיל הים בקרב היבשתי. זה בא לידי ביטוי הן בפעולות קומנדו כירורגיות של שייטת 13 והן בפעילות של שייטת 3, שמהווה צינור ארטילרי נוסף של צה"ל״. סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, על הפעילות הייחודית של חיל הים בלחימה
"איסוף המידע, עיבוד המידע, ההפקה שלו, יצירת סט הלקחים ולאחר מכן ההטמעה שלהם לוקחים מספר שבועות. פה אין לנו את הפריווילגיה הזאת" תא"ל (מיל') גיא חזות, ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על החשיבות של הלמידה המבצעית תוך כדי הלחימה
למרות הטלת מצור ואמברגו כלכלי על עיראק ולמרות שבועות של מתקפה בפצצות חכמות, באמצעות כוחות מיוחדים ובאמצעי לחימה מגוונים אחרים, נשארו הכוחות העיראקיים בכווית שבעה חודשים לאחר פלישתם לשם. היו אלה הכוחות המשוריינים שניצלו את יכולת התנועה, המיגון ועוצמת האש כדי להוציא את צבא עיראק מזירת הלחימה
היום ישראל מוקפת בכוחות פרוקסי המופעלים על ידי איראן (כמו הג'יהאד האיסלאמי, החיזבאללה וגם החות'ים). קשה להאמין אבל בשנות ה-60 ישראל ואיראן שיתפו פעולה בהפעלת כוחות כורדיים נגד אויבת משותפת, עיראק. הפרק עוסק בניסיון להפעיל כוחות זרים, בעלי אינטרסים דומים, לטובת ישראל, כחלק ממדיניות שנקראה "תורת הפריפריה" ומגולל את מעללי המשלחת הישראלית לכורדיסטן, בעזרת אנשי הצנחנים והמוסד שהיו חברים בה.
רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.