חורים בהכשרה

בשנים האחרונות הופר האיזון בין ההכשרה שמקבל קצין החי“ר ובין האתגרים שניצבים בפניו. הפתרון הוא שקציני החי“ר יתאמנו יותר או שיאריכו את משך ההכשרה שלהם ויוסיפו לה תוכני לימוד

תפיסת המערכה שבין המלחמות

במשך רוב הזמן נמצא צה"ל בין מלחמות, והנה דווקא בעבור פרק הזמן הממושך הזה אין לו תפיסת הפעלה, אלא רק אוסף של עקרונות - בחלקם מיושנים ולא רלוונטיים. הגיע הזמן שצה"ל יראה בפרק הזמן הזה מערכה לכל דבר ויגבש בעבורה תורת לחימה הן ברמה המטכ"לית והן ברמה הלאומית

פסק זמן באיו"ש

זה כמה שנים שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים ביהודה ושומרון נלחמים ביעילות רבה מאוד בטרור של החמאס. את ההפוגה המבורכת הזאת יכול צה"ל לנצל להגברת האימונים וההתכוננות

הרמטכ"ל הראשון - יעקב דורי

המלחמה שאחרי המלחמה הבאה

המלחמות מהסוג החדש יהיו עימותים ממושכים שמטרתם לשנות את פני היריב בתהליך איטי. ההתפתחות הזאת מחייבת שינוי עמוק באסטרטגיית הביטחון הישראלית

מדיניות "מבצעי השלום" של ארה"ב

בעשור וחצי האחרונים נעו גישות הממשל בארה"ב כלפי מבצעי השלום בין התלהבות רבה להסתייגות מוחלטת. הגישה כיום היא מפוכחת מאוד, שכן ברור לכולם שמדובר במבצעים מורכבים מאוד ויקרים מאוד שמצריכים תיאומים ושיתופי פעולה עם גופים בין-לאומיים ואזוריים

הכוח האווירי לאן?

ישראל משקיעה הון רב בבניית חיל אוויר גדול וחזק אף שיעילותו פוחתת בעימותים שבהם היא מעורבת ב-30 השנים האחרונות - נגד ארגונים לא מדינתיים שתפיסת הלחימה שלהם היא טרור של טילים ושל רקטות נגד אזרחים. בתנאים הפוליטיים שישראל בחרה לדבוק בהם - הפעלת כוחות אוויר נגד אותם הארגונים מסבכת אותה שוב ושוב בזירה הבין-לאומית. האתגר של חיל האוויר הוא לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות גיבוש תפיסות הפעלה חדשות ומימושן

המערכה לדה-לגיטימציה של פעולות צה"ל - איום אסטרטגי מתפתח

אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת

בהם יותר מכול

למה האחרונים תמיד בסוף?

יש הגורסים כי תפקידו של צה"ל הוא רק לייצר ביטחון ולא לפתור בעיות שמערכת החינוך להשכילה להתמודד איתן, אחרים אומרים שהחינוך הוא משימה ביטחונית מהמעלה הראשונה. מי צודק?