מציג עמוד 113 מתוך 3747 תוצאות
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות
"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?
״משחק כדורגל זו הדרך הטובה ביותר להבין מלחמה. אורוול אמר פעם שכדורגל זה כמו מלחמה בלי היריות. אתה פוגש שתי קבוצות שיש להן שמטרות הופכיות ולכל אחת יש אסטרטגיה כפולה – פעם אחת למנוע מהיריב גול ופעם להבקיע גול בעצמה. אתה עולה עם תוכנית משחק, עם שחקנים שלכל אחד יש את היכולות – ובמפגש כל התוכניות מתנפצות ברגע אחד. מה שפועל על השחקנים ועל המערכת הקבוצתית – אלה בדיוק אותם דברים שפועלים במלחמה. הלחץ, הדינמיות, חוסר הוודאות, היכולת של יריב לשבש את התוכנית, וחוסר היכולת להתאושש כאשר הוא מקבל גול". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק החמישי - הספרות וההגות הצבאית שהתפתחה בנוגע לתמרון. מהו התמרון הקלסי, מה בין קלאוזביץ ולידל הארט, ואיך בסופו של דבר הכול בא לידי ביטוי במגרש הכדורגל?
״תמרון מבוסס קודם כל ולפני הכל על איכותה של שדרת הפיקוד היבשתית, היכולת שלה לקבל החלטות, הטמפרמנט והיוזמה של המפקדים, החינוך שלהם לקחת אחריות, החינוך שלהם לפיקוד משימה ופעולה באופן עצמאי [...] גם אם אתה רוצה לחשוב שבאמצעות מודיעין וטכנולוגיה אתה יכול לייצר ודאות בשדה הקרב היבשתי – כולנו מבינים היום עד כמה הדבר היום הוא בלתי אפשרי". פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השמיני והאחרון – היערכותו של צה"ל לתמרון העתידי ומה עליו לעשות כדי להכין עצמו בצורה הטובה ביותר לאתגר הבא
במצבי לחץ וחירום בולטת חשיבות התקשורת לסייע בהעברת מסרים לצמצום אי־הוודאות, לחיזוק תחושת השליטה ולבניית שגרת חיים של הסתגלות המותאמת למצבי איום על ביטחון פיזי, אישי, קהילתי ולאומי. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד תרמו פודקאסטים (הֶסְכֵּתים) יומיים ליצירת מרכיבי החוסן. החידוש המוצע במאמר זה הוא מיקוד המבט בתפקידה של התקשורת בהעברת מסרים המעודדים תחושת חוסן אישי וקהילתי במצבי חירום ואיום ביטחוני. המחקר עוקב אחר 20 פודקאסטים של שלושה גופי תקשורת מרכזיים בישראל בתקופת מבצע "שומר החומות" (מאי 2021). שאלת המחקר הייתה באיזה אופן יבואו לידי ביטוי מסרי החוסן בתוך הפודקאסטים שנוצרו כדי לתת מענה חדשותי אקטואלי למאזינים. הממצאים הצביעו על כך שיוצרי הפודקאסט התעלמו ממרכיבי החוסן והעדיפו להישאר בתחום המומחיות שלהם, כמו צבא, פוליטיקה ותקשורת בין־לאומית. שאלת האחריות של ערוצי התקשורת המרכזיים לגבי חיזוק החוסן של המאזינים במצבי חירום לא הייתה על סדר היום של העיתונאים
ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים