חילות האוויר חוזרים למטוסי בוכנה?
בסלון האווירי בלה בורז'ה הוצג מטוס ריסוס שהוסב ללחימה בכוחות גרילה. מדובר במטוס זול מאוד ורב-עוצמה שיכול לסייע מאוד לחיל האוויר במלחמתו בחזבאללה ובחמאס. והיו, כמובן, חידושים רבים נוספים
מציג עמוד 111 מתוך 5375 תוצאות
בסלון האווירי בלה בורז'ה הוצג מטוס ריסוס שהוסב ללחימה בכוחות גרילה. מדובר במטוס זול מאוד ורב-עוצמה שיכול לסייע מאוד לחיל האוויר במלחמתו בחזבאללה ובחמאס. והיו, כמובן, חידושים רבים נוספים
מאז ומתמיד מלמדים בצה“ל שהמסתייע מכתיב למסייע את דרישותיו. הגישה הזאת נכונה, אבל למען ביצוע איכותי רצוי מאוד שהמסתייע ישתף מראש את גורמי הסיוע בתוכניותיו ויאפשר להם להיערך כראוי
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה
האתגר: פרק זה דן באתגרים קיימים בתהליכי שינוי בבניין כוח יבשתי. הפרק מצביע על מספר אתגרים הנובעים משינויים משמעותיים בתהליכי בניין כוח, בעיקר תהליכים המתרחשים ״מלמעלה למטה״: פגיעה בזהויות ארגוניות (חיליות, יחידתיות וכדומה) וכחלק מכך הצורך בהתגברות על אתוסים רבי שנים, קושי בעבודה משותפת, ריבוי אינטרסים מנוגדים, התגברות על נטייה של כל יחידה לראות את צרכיה שלה ולא את התמונה הרחבה, קושי בהגדרת מטרות משותפות וביצירת שפה משותפת, חוסר יכולת לקבוע ממדי הצלחה, ועוד.
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
״אחרי 7 באוקטובר, ברור לכולם שאנחנו נראה את הצורך הביטחוני לפתוח עוד מערכים לנשים, אומנם הצבא דרש פיילוט, אך הפיילוט העצוב התקבל בשידור ישיר״. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל״קול המערכות״ על לוחמות בצה״ל, עתירת הסיירות, היכן עומדים הדברים כיום והקשר בין מלחמת "חרבות ברזל" לשילוב נשים ביחידות הלוחמות
מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת כבר כשנה, וההפתעה בעקבות פריצתה, חידדה את הצורך, שלכאורה אמור להיות ברור מאליו, להכיר את האויב, את תרבותו ואת מהלכיו. במהלך המלחמה הקלטנו פודקסטים בנושא – כמה מהם לפניכם
גיליון 9 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי / פודקסט מערכות: האחים המוסלמים בטורקיה, בינה מלאכותית, נשק גרעיני וסיפור על אובדן והתאוששות / הפרק העשירי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: מאמר מאת תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר / יום הולדת לאלכסנדר מוקדון
מאמר חדש מאת אלוף יניב עשור על אסטרטגיית האנשים בצה"ל לנוכח לקחי "חרבות ברזל" / פודקסט מערכות: על אתגר המרחב האנושי, יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ומחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה / הפרק השניים עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר / 85 שנים למותו של זאב ז'בוטינסקי – על הכרעה, הרתעה, התרעה וקיר הברזל / מה קורה כאשר הנכבש מסרב להיפטר מהכובש