מציג עמוד 11 מתוך 671 תוצאות
ב-2004 ריאיין מפקד חטיבת חוד החנית מילואימניקיות ששירתו תחת פיקודו על שירותן בחטיבה. רבות מהתובנות שהוא הפיק מהראיונות האלה בנוגע לשילוב נשים במערך המילואים רלוונטיות עד היום לכל צה"ל
"על מדים אני מלך" - כך תיאר אחד מהחיילים שסיפוריהם מובאים בספר זה, את תחושתו לגבי השירות הצבאי ומשמעותו עבורו. הספר מזמין את הקוראים למסע היכרות עם עולמם של חיילים מאוכלוסיות ייחודיות המשרתים בצה"ל, ועם האופן שבו השירות הצבאי משפיע על השתלבותם בחברה הישראלית. המסע בספר עובר דרך מגוון נתיבים ונקודות מבט על מנת להאיר את התופעה באופן מלא עד כמה שניתן. הוא כולל ארבעה שערים שכל אחד מוקדש לאוכלוסייה ייחודית אחרת: חיילעוליי איתן, חיילים חסרי השכלה, חיילים עולים חדשים וותיקים וחיילים בני מיעוטים. בכל שער מובאים קולותיהם של החיילים עצמם, לצד הקולות של המפקדים והסגלים המקצועיים התומכים. דהיינו סגלי החינוך וההוראה. ספר זה הוא ביטוי לשיתוף פעולה ייחודי בין רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך ובין חיל החינוך והנוער בצה"ל. הספר מפורסם על מנת לתעד את העשייה החברתית המקיפה של צה"ל וללמוד ממנה, בצה"ל ובארגונים אחרים. המחקרים המתוארים בספר נערכו על ידי חוקרים ממכללת לוינסקי ומצה"ל ומשלבים שיטות מחקר מגוונות, כמותיות ואיכותניות, שמאפשרות להתבונן על התופעות במבט־על רחב לצד מבט מעמיק, שמביא סיפורים אישיים של חיילים ומפקדים. איך לקרוא בספר? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
כיבוש שטח והחזקתו שהיו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסה של צה"ל בכל רמות המלחמה, הפכו במהלך שנות הלחימה בטרור ובגרילה בעזה ובלבנון, ולאחר מכן בעימותים מבוססי האש מנגד, לעניין שנתפס כמעט בלתי רלוונטי. הטענה היא כי התעלמות משטח שנכבש כהישג בפני עצמו, היא שגיאה גדולה, משלוש סיבות: הראשונה: איבוד שטח הוא אובדן כואב לאויבנו, ולכן כיבוש שטח אויב והחזקתו (תוך פינוי אוכלוסייה לצרכי הגנתה), יחשבו מבחינתו להפסד; ברמה המדינית, החזקת שטח היא קלף מיקוח במשא ומתן מדיני; השנייה: מדובר ביתרון א־סימטרי מובהק לטובת צה"ל - רק הוא יכול לכבוש שטח, לטהרו מאויב ולהגן עליו נגד התקפות נגד; השלישית: לאחר תקופה ארוכה של "מלחמות ברירה" בהן היינו הצד החזק, יש להכיר כי חזרנו לעידן של "מלחמות אין ברירה", בהן כיבוש שטח והחזקתו הוא מרכיב שיש לו לגיטימציה פנימית וחיצונית. מוצע להחיל תובנה זו על מלחמה עתידית בלבנון
תא"ל (מיל') אלישיב שמשי כתב ספר על נושא חשוב - כיצד השפיעו טעויות ניווט של מפקדים על תוצאות קרבות ("איפה אני נמצא לעזאזל?"). אבל לפחות הפרק בספר העוסק בקרב החרמון ב-1973 רצוף בשגיאות כה רבות, עד כי כל מסקנותיו הן חסרות ערך, ואין למפקדי צה"ל מה ללמוד מהן
זה שנים רבות מתלבט צה"ל בסוגיה אם לבנות יחידות המותאמות לעימות המוגבל או להכשיר יחידות קיימות לעימות הזה. המאמר מגיע למסקנה שלא זו בלבד שיש צורך ביחידות מיוחדות לסוג הלחימה הזה, אלא שהן חייבות להיות גדודים עצמאיים, הנותנים לעצמם את מרבית השירותים שכיום מקבלים הגדודים הרגילים רק מהחטיבות ואף מהאוגדות