מציג עמוד 11 מתוך 661 תוצאות
בשל ההסתמכות המוחלטת על טכנולוגיה מודרנית איבדו הלוחמים והמפקדים רבות מכשירויות היסוד של המקצוע הצבאי כגון היכולת לנווט ללא GPS ולאסוף מודיעין באמצעות תצפית והרמת משקפת. ללא אימון הכוחות בכשירויות היסוד הם לא יוכלו לפעול בעת כשל של הטכנולוגיה
"על מדים אני מלך" - כך תיאר אחד מהחיילים שסיפוריהם מובאים בספר זה, את תחושתו לגבי השירות הצבאי ומשמעותו עבורו. הספר מזמין את הקוראים למסע היכרות עם עולמם של חיילים מאוכלוסיות ייחודיות המשרתים בצה"ל, ועם האופן שבו השירות הצבאי משפיע על השתלבותם בחברה הישראלית. המסע בספר עובר דרך מגוון נתיבים ונקודות מבט על מנת להאיר את התופעה באופן מלא עד כמה שניתן. הוא כולל ארבעה שערים שכל אחד מוקדש לאוכלוסייה ייחודית אחרת: חיילעוליי איתן, חיילים חסרי השכלה, חיילים עולים חדשים וותיקים וחיילים בני מיעוטים. בכל שער מובאים קולותיהם של החיילים עצמם, לצד הקולות של המפקדים והסגלים המקצועיים התומכים. דהיינו סגלי החינוך וההוראה. ספר זה הוא ביטוי לשיתוף פעולה ייחודי בין רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך ובין חיל החינוך והנוער בצה"ל. הספר מפורסם על מנת לתעד את העשייה החברתית המקיפה של צה"ל וללמוד ממנה, בצה"ל ובארגונים אחרים. המחקרים המתוארים בספר נערכו על ידי חוקרים ממכללת לוינסקי ומצה"ל ומשלבים שיטות מחקר מגוונות, כמותיות ואיכותניות, שמאפשרות להתבונן על התופעות במבט־על רחב לצד מבט מעמיק, שמביא סיפורים אישיים של חיילים ומפקדים. איך לקרוא בספר? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
כיבוש שטח והחזקתו שהיו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסה של צה"ל בכל רמות המלחמה, הפכו במהלך שנות הלחימה בטרור ובגרילה בעזה ובלבנון, ולאחר מכן בעימותים מבוססי האש מנגד, לעניין שנתפס כמעט בלתי רלוונטי. הטענה היא כי התעלמות משטח שנכבש כהישג בפני עצמו, היא שגיאה גדולה, משלוש סיבות: הראשונה: איבוד שטח הוא אובדן כואב לאויבנו, ולכן כיבוש שטח אויב והחזקתו (תוך פינוי אוכלוסייה לצרכי הגנתה), יחשבו מבחינתו להפסד; ברמה המדינית, החזקת שטח היא קלף מיקוח במשא ומתן מדיני; השנייה: מדובר ביתרון א־סימטרי מובהק לטובת צה"ל - רק הוא יכול לכבוש שטח, לטהרו מאויב ולהגן עליו נגד התקפות נגד; השלישית: לאחר תקופה ארוכה של "מלחמות ברירה" בהן היינו הצד החזק, יש להכיר כי חזרנו לעידן של "מלחמות אין ברירה", בהן כיבוש שטח והחזקתו הוא מרכיב שיש לו לגיטימציה פנימית וחיצונית. מוצע להחיל תובנה זו על מלחמה עתידית בלבנון
ביאורים שונים ומגוונים למושג החוסן, תהליך בנייתו ומרכיביו, ומהם מסקנה בולטת אחת - הצורך לעסוק בו. המשימות שנדרשו אליהם גדודי המילואים מפרוץ המגפה העלו את הנושא לסדר היום, ולשם כך נעשו פעולות רבות כדי לשמר את החוסן ומשאבי ההתמודדות. הצלחת האנשים ועמידת הפיקוד במשימות מעידות כי יש להמשיך ולעסוק בנושא באופן סדור
אף כי יותר מ־20 שנה חלפו מאז תחילת התהליך של הקמת הגדס"רים, עדיין רבות אי־ההסכמות בתחומים רבים בבניין הכוח ובהפעלת הכוח. אל לנו לחזור על הטעות המשותפת להקמת שתי המסגרות ולהיקלע לתהליך ארוך ולא ממוקד, אשר יוביל לפגיעה באפקטיביות האדירה הטמונה בהפעלתן באופן הראוי. אם לא נסכם את התפיסה והייעוד של חטיבת הקומנדו ונסבירם, אזי גם בעוד עשור ייכתבו דברים דומים
הממד האווירי בשדה הקרב המודרני התרחב, נעשה מיקרו־טקטי והתווסף לאיום התת־קרקע ולאיומים היבשתיים המסורתיים. רחפנים אזרחיים הממלאים את השמיים ברחבי העולם הפכו לכלי נשק אפקטיביים בידי ארגוני טרור וצבאות כאחד. באמצעות עקרונות פשוטים אפשר יהיה לשפר רבות את סיכויי השרידות של הכוחות בשטח