מציג עמוד 11 מתוך 342 תוצאות
היערכות חברתית־רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים היא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של האוכלוסייה. המאמר מציג מתודולוגיה המבוססת על תורת פער-ידע לבניית תוכנית היערכות חברתית־רגשית, שממקסמת את החוסן מול אי הוודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה
רפואת חילוץ הוא תחום רפואה חדש במסגרת רפואת אסונות. האתגר שבו נובע בין השאר מהצורך בטיפול בפגיעות ייחודיות, באוכלוסייה מגוונת, במתאר מאתגר ומסוכן. כדי להציל חיים, חשוב שכלל צוותי החילוץ יכירו את התחום
האתגר המרכזי ברעידת אדמה יהיה לייצר תמונת מצב לאומית לפגיעה במערכות המים והביוב, לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול ולזהות היכן נדרש סיוע ומאמץ משותף
גבולותיה של ארץ ישראל הולכים ונסגרים במערכים אורבניים צפופים. הדבר מחייב תורת לחימה חדשה המדגישה הרבה יותר את פלטפורמות הלחימה האוויריות והימיות על חשבון הפלטפורמות היבשתיות
לפני שמדברים על לייזרים רבי עוצמה ליירוט לוויינים בחלל - פיתוח שצפוי בעתיד הלא רחוק - חשוב להבין שעדיין לא מוצה עד תום הפוטנציאל הצבאי של הרבה מן הפיתוחים שכבר קיימים בשוק
מלחמת יום הכיפורים חשפה את כל חולשותיו המבניות של מערך המילואים הצה"לי - החל מהקושי של הדרג המדיני לקבל החלטות לגייסו וכלה בקשיים העצומים להפעילו בתנאים של הפתעה
שלושה מומחים אמריקנים מהשורה הראשונה לענייני צבא וביטחון בוחנים באיזו מידה מתחוללת בצה"ל "המהפכה בעניינים צבאיים"
סקירה היסטורית ממבט אישי של שיתוף הפעולה בין אנשי מדע למערכת הביטחון הישראלית לפני הקמת המדינה ואחריה
עיצוב מדיניות עתידית ללא הבדיקה היסודית המתבקשת דומה לחיפוש המטבע האבוד רק מתחת לפנס המאיר. תגובה למאמרו של סא"ל רון שטרן "מהפך במוטיבציה לשירות בצה"ל" (מערכות 360, אוגוסט 1998)