מציג עמוד 11 מתוך 221 תוצאות
מחקר שבוצע מעלה תזה שלפיה צוותי האוויר תופסים את עצמם כבעלי תרומה חברתית גבוהה, אולם בפועל רמת המעורבות האזרחית־חברתית שלהם נמוכה מאוד. על בכירי המפקדים בחיל האוויר לקחת אחריות על "העתיד האזרחי" של אנשיהם כבר במהלך שירות הקבע, לתחומים של תרומה חברתית וציבורית
בדצמבר 1943, במשך כשבוע, התנהל בין צוות קרב חטיבתי קנדי ושני גדודים גרמניים הקרב על העיירה האיטלקית הקטנה אורטונה. משימת הגרמנים הייתה לעכב את כיבוש העיירה כדי לאפשר לכוחות גרמניים אחרים להשלים נסיגה לקו הגנה חדש מצפון לה. כדי להאריך את משך הזמן בחר המפקד הגרמני לנהל קרב הגנה עקשני. הייתה זו הפעם הראשונה בחזית האיטלקית שכוחות גרמנים בחרו לנהל קרב הגנה כזה בתוך שטח בנוי. אמנם היו בכוח הגרמני מפקדים וחיילים בעלי ניסיון קודם בלחימה בשטחים בנויים בחזית הרוסית, אבל רוב המפקדים והחיילים היו מגויסים חדשים יחסית ללא ניסיון כזה ואחרי הכשרות מקוצרות שנועדו למלא במהירות את השורות המדוללות של צבא גרמניה. משימת הקנדים הייתה לרדוף אחרי הכוחות הגרמנים הנסוגים, והם הופתעו לחלוטין מההתנגדות שבה נתקלו בעת שנכנסו לעיירה. עד כה התרגלו שבשטחים הבנויים הסתפקו הגרמנים בקרב השהיה קצר לכל היותר. יתרה מכך, עד לקרב זה לא התאמנו הקנדים על לחימה בשטחים בנויים. שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה את השיטות, הטכניקות והתרגולות המועדפות ללחימה בשטחים בנויים בדרך הניסוי והטעייה. על כן, תיאור הקרב מאפשר ללמוד לקחים יסודיים בלחימה בשטחים בנויים, לקחים שלא נס ליחם גם היום. איך לקרוא את תיאור הקרב? * לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה, להיכנס לכל פרק בנפרד וללחוץ "הורדת PDF" קריאה מהנה
בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60 ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל
ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה
האתגר: משבר הוא אירוע שבו בנקודת מפנה משמעותית קיימת תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם השינוי. אפשר לתאר שני סוגי משברים: אקוטי – נקודתי, בעל עוצמה גבוהה ומידת ניבוי נמוכה; כרוני – אירוע מתמשך בעל עצימות בינונית או נמוכה. משבר יכול להיות ברמת הפרט, הצוות, הארגון ואף החברה כולה, ובשעה שברמת הפרט הסממנים למשבר קלים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, הרי שברמת הארגון הם קשים יותר לזיהוי וכוללים אספקטים כמו שינויים במבנה ובחלוקת העבודה בארגון, אובדן אמון בפיקוד, ושינויים באופני התקשורת בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו החיצונית.