המלחמה הרב זירתית – אתגר המאה הנוכחית

ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים

ההתמודדות הביטחונית עם הפלסטינים

צה"ל אמור לעצב אסטרטגיה שתעשה שימוש בנדבכים הבאים: הסטת המאבק הצבאי לשולי הבמה, עימות של התשה ולא של הכרעה מהירה, מניעת הסלמה, איפוק אסטרטגי ויוזמה טקטית, תהודה תקשורתית מזערית, מיקוד נקודתי, שליטה מודיעינית במקום שליטה בשטח, מיצוי יתרון האיכות ופיתוח אמצעים מתקדמים. אסטרטגיה מונעת הסלמה מהסוג הזה לא תביא להכרעה מהירה, אך בלווית לחצים מדיניים, כלכליים ותקשורתיים על קהלי יעד מצומצמים היא מסוגלת לשכנע את היריבים לחזור לשולחן הדיונים ולהסכים לפשרה הוגנת

עשתונות 13 - ההתערבות הרוסית בסוריה - משמעויות אסטרטגיות ולקחים מערכתיים

לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה–אוקראינה וההקשר הישראלי

לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה–אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך

לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה-אוקראינה וההקשר הישראלי

לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה-אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך

ההתפתחות הכלכלית בשטחים המוחזקים 1969-1967

משמעות הניצחון על הטרור

"המושג תמונת ניצחון, במשמעות של מציאות מדינית טובה יותר, פשוט לא קיים יותר. זו כבר לא מציאות שבה אחרי שהכרענו את האויב בשדה הקרב - אין לו כוח יותר לנהל מלחמה. היום זו מלחמה מסוג אחר לגמרי". אלוף (מיל׳) עמי איילון, ראש השב"כ ומפקד חיל הים לשעבר, בריאיון מעודכן ל"קול המערכות" על מהו ניצחון של הדמוקרטיה על הטרור, בעקבות מאמר שפורסם ב"מערכות" לפני כשנתיים

האם צה"ל מתאמן כראוי?

הכנת הכוחות ללחימה בהתאם למשימות הצפויות להם היא משימתו המרכזית של הצבא בעיתות רגיעה. את הכוחות מביאים לרמת המוכנות והכשירות הנדרשת באמצעות אימונים. כדי שהאימונים יהיו יעילים, דהיינו יאפשרו לכוחות להשיג את משימותיהם המבצעיות, עליהם להיערך בסביבה הדומה ככל הניתן לזירת הלחימה הצפויה

התועלת שבכוח

חוסן – הלכה ומעשה

האתגר: "חוסן" הוא מושג מרכזי העומד בבסיס העיסוק בהכנת האדם לקרב. חוסן הפרט (הכולל מרכיבים מגינים ומרכיבים מקדמים), חוסן המסגרת (הכולל לכידות חברתית ולכידות משימתית) וחוסן המפקד (כמחולל, כמודל וכמתווך) משפיעים יחד על מסגרת הלוחמה. גורמים פיזיים, גורמים קבוצתיים וגורמים שמקורם בלוחם עצמו ובאישיותו – משפיעים על החוסן, וככל שהלוחם מוכן יותר להתרחשויות, מעריך יותר את יכולותיו להתגבר על קשיים ובעל משאבים להתמודדות – כך מצוקתו תפחת, הוא יחוש פחות לחץ והסיכוי שיעמוד במשימה יגבר. אך בניגוד לתרגולת מקצועית ולמרות חשיבותו העצומה בלחימה, חוסן מנטלי אינו נראה, קשה למדידה וקשה לתת בו סימנים.