מציג עמוד 11 מתוך 171 תוצאות
ניהול וניצחון במלחמה דורש לחימה כחלק ממאמץ לאומי משולב ומתמשך, הממוקד ביעדים פוליטיים, אסטרטגיים, ברורים וברי השגה. צבאות וכוחות מזוינים אכן נלחמים במלחמות; לבדם, הם אינם יכולים לנהל אותן וגם לא לנצח בהן. ניהול וניצחון במלחמה הם אחריות משותפת – צבאית-פוליטית-חברתית
המע"צ (המהפכה בעניינים צבאיים) הנובעת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות שבמרכזן ארטילריה רקטית, גם אם קלה, משנה לחלוטין את אופי הלחימה. יש להתייחס אל מאפייניה הפוליטיים, המחקריים והמשפטיים, כדי להבין את התופעה והשלכותיה ואת גבולות המותר והאסור בניסיונות לטפל בה
ספרו של ג'ון ספנסר Connected Soldiers מלא במפקדים וחיילים שאינם מתאימים למודל האידיאלי, ומראה כי גוון הצבע של הדשא של השכן שונה, אבל לא בהכרח ירוק יותר. חלק גדול ממנו רלוונטי למפקד הישראלי, שיכול לכל הפחות להתנחם בעובדה שהוא אינו הראשון המתמודד עם הבעיות – ואולי להציע מסלול לפתרונן
”מבצע יונתן“ הוא דוגמה מובהקת לפער שבין התמודדות ישראל עם ביקורת על פעולותיה נגד הטרור ובין אי היכולת של מועצת הביטחון והאו”ם למצוא נוסחה שתאפשר ליצור איזון בין הזכות להגנה עצמית, הזכות להגדרה עצמית והחוק ההומניטרי
בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר זה דן בכוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, ובעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו כדי שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו
המגמה בצה"ל היא לפתור את הבעיות המבצעיות באמצעות אש מנגד ועל־ידי שימוש נרחב בכוח אווירי. צריך לזכור כי לכוח זה יש גם מגבלות, ולכן על הפיקוד הבכיר בצהל בכלל ובזרוע היבשה בפרט לחשוב על פתרונות לבעיות המבצעיות גם באמצעות כוחות קרקעיים
ניתוח קרבות גדודיים שנערכו לפני כמה עשורים ובתקופה האחרונה מלמד כי למרות השינויים הטכנולוגיים הגדולים שהתחוללו במשך השנים, יש מאפיינים משותפים לכל מפקדי הגדודים המוצלחים
הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?