מתוך עברו של החג"ם

אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו

קריסת בירת הטרור: חטיבת יפתח בקרב בשכם במבצע "חומת מגן"

כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר של סמח"ט יפתח במהלך "חומת מגן" על לקחים ומשמעויות מעצם ביצוע המשימה והשגת מטרות, על החוויה הבלתי אמצעית של המפקד בקרב, על רלוונטיות מודל "צבא העם" בהקשר המילואים ועל המשמעות התודעתית של המבצע

רוחות מנשבות: פקע"ר והקהילה החרדית בעת משבר הקורונה

במסגרת פעילות פקע"ר בקהילה החרדית בעת משבר הקורונה נוצרה שפה מקצועית ואישית משותפת בין הצדדים, והצטבר ניסיון תפעולי יקר מפז לצורך גיבוש, יישום וניהול פתרונות יצירתיים. הניסיון מול החברה החרדית מלמד כי ניתן לגשר על פערים בין־תרבותיים מובהקים ולבסס נהלי עבודה ויחסי אמון מתמשכים, על אף השוני התרבותי והחשש ההדדי

למי יש אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם מגפות?

תוכניות מגירה בדמות אסטרטגיות היערכות לאומיות רשמיות אינן מהוות בהכרח ערובה להצלחה במניעת התפשטות מגפות, אולם ישראל צריכה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לשם כך עליה ללמוד ברמה התפיסתית מתוכניות המגירה השונות, ולשאוף לנהוג בסוגיות אלה כמותן, לפחות ברמת ההתכוננות ותרחישי ההיערכות

תוכן העניינים

לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי

כיצד ומדוע נוצרו חידושים טכנולוגיים בתחום כלי המלחמה במהלך ההיסטוריה? מה היו יחסי הגומלין בין "המנהיגות הטכנולוגית" ובין "המנהיגות הצבאית" ומה היה חלקם של גורמי השלטון האזרחיים? אי אפשר לחזות מראש פריצות דרך טכנולוגיות, ולא להסתמך עליהן או לתזמן אותן עם אירועי מלחמה. לכן צבא הרוצה להתכונן למלחמה חייב להבטיח, הרבה לפני שהמלחמה מתרחשת, זרימה הדדית מתמדת בין הדוקטרינה, הטכנולוגיה ומערכות הנשק

לא גבעת חלפון - אתגרי הפיקוד ביחידות המילואים

בגלל אופיה המיוחד של יחידת המילואים הפיקוד עליה מורכב הרבה יותר מאשר הפיקוד על יחידה סדירה. המאמר מפרט מהם מאפייניה העיקריים של יחידת המילואים ומה נדרש ממפקדה כדי להצליח בתפקידו

גדוד ופלוגה בלחימה: מבצע "חומת מגן" - מה ניתן ללמוד?

הסיסמאות של דבקות במשימה, פיקוד מכוון משימה, אומץ לב, אגרסיביות ונחישות בלחימה קרמו במבצע עור וגידים. הגדוד הפך, מקרב לקרב, למכונה אנושית יעילה, ערכית ומקצועית. הבסיס ליכולת הוא יסודות המקצוע, התורה הצבאית, ההבנה הטקטית ויכולת "האלתור המלומד". ללא מקצועיות של הלוחמים והמפקדים, הצבא יהפוך לאספסוף מזוין

מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

עלה לאוויר! גיליון 6–7 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל / לאחר הסיכולים האחרונים של בכירי חמאס וחזבאללה – פודקסט על סיכולים ממוקדים ועל הקריטריונים לביצועם / בעקבות האירועים בשדה תימן ובבית ליד – על האזור האפור ביחסי צבא-משטרה / 110 שנים למלחמת העולם הראשונה

זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד