איך היה? היה קב"ן

סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

מסע ההשתנות של צה"ל – סקירת ספרו של תא"ל ערן אורטל "המלחמה שלפני"

ספר זה חשוב שיהיה אחד מהמקורות שבהם עושים שימוש בהכשרות הפיקוד והמטה בצה"ל, בעיקר אלה המכשירות מפקדים וקציני מטה לדרג הסא"ל ומעלה ובהשתלמויות מקצועיות בכירות. לא נדרש לשנן את הכתוב בספר, אלא ללמוד ולקיים דיונים סוערים על הכתוב בו, אך גם לאמץ דרכי חשיבה ביקורתית ושיטות להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ובכלל

החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

בשנים האחרונות כוחות היבשה נדרשו פחות ללחימה בהיקף נרחב ועצים בעימות מוגדר וצברו ניסיון בעיקר בביטחון שוטף. כדי שתעמוד להם היכולת, בסדיר ובמילואים, לקבל החלטות טובות בשדה הקרב, עליהם לעבור אימונים שהמתווה שלהם לא יהיה סגור וסדור באופן המקבע את המתורגל. תובנות מספרו החדש של אלישיב שמשי קבלת החלטות בשדה הקרב

ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1870־1945

ללמוד מהמאוחר על המוקדם

כדי להבין טוב יותר את מערכת רפיח בין הסלווקים לבית תלמי נעזר מחבר הספר אלעזר (לסיה) גלילי - ממייסדי "מערכות" - בניתוח המערכה שניהלו הבריטים נגד הטורקים באותה הזירה במלחמת העולם הראשונה

איך משאירים את המצביאים בצבא

הבעיה המרכזית של צה“ל אינה איך ”מגדלים“ מצביאים, אלא איך משאירים בצבא את יוצאי הדופן שיכולים להיות מצביאים מבריקים, אך לרוב אינם שורדים את הדרך הארוכה מהטירונות לרמטכ“לות. תגובה למאמרו של אל“ם עינב שלו ”איך מגדלים מצביאים“

שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם

מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר, ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של ערים שלמות, בניין אחר בניין

במיוחד משום שאין לחימה כעת, חשוב ללמוד על פני הקרב

מפקדים, במיוחד בצבא יבשה, נדרשים להוביל כוחות לשטח שבו, לרוב, לא היו. מוטל עליהם לדמיין כל העת, על בסיס מודיעין וניסיון מבצעי, מה יהיו מאפייניו ואתגריו של שדה הקרב שבו יילחמו