עשתונות 6: מרכיבי חוסן ארגוני כמפתח לרציפות תפקודית בצה"ל

האם ויתר צה"ל על התמרון?

מן המעט שפורסם על התוכניות של צה"ל לבניין הכוח - "תעוזה" ו"צה"ל 2025 - "עולה שיש בהן דגש על תחומי המודיעין, הסייבר והאש. הסכנה היא שמתכנני המערכה כיום יסיקו מכך - באופן שגוי - שצה"ל בעצם החליט לוותר על מרכיב התמרון

שחקנים ללא כללי משחק

בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור

המשימה: למנוע קצר בתקשורת

בצה”ל פועל בית ספר לתקשורת שמכשיר אנשי מקצוע לדובר צה”ל ובמקביל מלמד את מפקדי צה”ל כיצד להתנהל נכון מול התקשורת. חשיבותו של בית הספר נובעת מהמקום המרכזי שיש כיום לתקשורת בשדה הקרב

מי צריך שריון?

הרעיון העומד בבסיס הטנק - כוח אש נייד וממוגן - רלוונטי היום לא פחות מכפי שהיה לפני כמעט 100 שנה, עת הוא מומש בשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה | מתוך כתב העת האמריקני Operations M

ההיערכות למלחמה קיברנטית

כיום ניתן לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות באמצעות מחשבים הנמצאים אלפי קילומטרים מהיעדים המותקפים. ההתפתחות הזאת מחוללת שינויים מרחיקי לכת בבניין הכוח של הצבאות המודרניים

התפקיד החברתי של צה"ל

בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית

מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית

בהמשך להנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי יש להפיץ לכלל אנשי הקבע ביחידה מאמר קריאה אחד ברבעון, ממליץ מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, תא"ל רפי מילוא, על מאמרו של אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, שהתפרסם בגיליון 457 של מערכות

עשתונות 5: ההתקפה הקיברנטית - קווים משפטיים לדמותה

העלייה בגיל המג״דים בעידן של מציאות משתנה סיכונים והזדמנויות

כיום מגיעים קציני צה"ל לתפקידים בגיל מבוגר מדי, כשהם מעבר לנקודת האיזון הנכונה לתפקיד מג"ד ולתפקיד מח"ט סדיר. אי־חזרה לאיזון שהיה בעברו של צה"ל תביא בהכרח להזדקנותו של הפיקוד הקרבי ולשחיקתו