המלחמה בטרור ו"הביטחון החדש"

טורקיה נלחמת בטרור זה יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לה אבדות כבדות, והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את מחיר המלחמה בטרור

השילוביות בצה"ל: אחד בפה ואחד בלב

”עופרת יצוקה“ הוגדרה ”פעולה משולבת“, אך מראיונות עם מפקדים שהשתתפו במערכה עולה שהחשיבה שלהם לא הייתה שילובית: כל מפקד ראה בכוחותיו את הגורם המרכזי שלכל היותר מקבל סיוע מזרועות אחרות, והוא לא ראה בכל הזרועות מערכת אחת שפועלת במשולב

על "עוון האמורי" - השוואה בין האסטרטגיה של ישראל לזו של חמאס בעזה

חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל

חוכמת המלחמה

פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק, פחות אפקטיבי (זמין גם בשמע)

למרות העלייה המשמעותית ביעילות הכוח האווירי - הודות לחימוש המונחה ולמודיעין האווירי המשופר - הרי שפעולות הנגד של האויב גורמות לדעיכת האפקטיביות שלו. ניתן לצמצם את המגמה הזאת באמצעות שילוב טוב יותר של תמרון יבשתי עם הפעלת הכוח האווירי

מלחמה פוסט-הרואית

אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם

חדשנות ללא סיכון: איך למנוע טקסי האקתון בצה"ל ולתת ערך ארגוני משמעותי

האקתונים יכולים להיות בשורה בפיתוח חדשנות פתוחה בצה"ל, אך למרות יתרונותיהם, האקתונים יכולים להפוך בקלות לאירוע טקסי בארגון. על ידי הבנת ההאקתון כתהליך ולא כמופע בודד, יועצים יוכלו להשפיע על ניהולו, עיצובו ופיתוח תוצריו עד להטמעת פתרונות חדשים בשטח

תרומת הכוחות למבצעים מיוחדים למלחמות המודרניות: ישראל וארצות־הברית כמקרי בוחן

כדי להגיע לאפקטיביות ולהעניק תרומה מערכתית או אסטרטגית במערכה הבאה, על קהילת הכומ"מ הישראלית להתארגן ולפעול כבר עכשיו, בשגרה. אם האמריקנים הצליחו בכך, למרות גודלם העצום והמגוון הרב של כומ"מ שהם מפעילים, אנו בוודאי מסוגלים לעשות זאת טוב יותר

"כשאתה אומר בפקודה למה אתה מתכוון?"

למרות מאמרים וספרים רבים על קבלת החלטות רק מעט מאוד נכתב על יישומן. זאת אף שמחקרים מראים שפחות מ־%50 מההחלטות בצבא מיושמות. המאמר מציג ניסיון להסביר מדוע זה קורה וכיצד ניתן להגדיל את שיעור היישום

חלומות באספמיה

שילוב נשים בדרג המסתער מבוסס על טיעונים חלקיים ומוכרים שמרביתם משאת נפש יותר משהם תקפים בנוגע לתחום הצבאי בכלל ולצה"ל בפרט תגובה למאמרם של תא"ל רחל טבת-ויזל וסא"ל אריאל ויינר "מסתערות למרות הכול" )מערכות 456)