מציג עמוד 109 מתוך 4981 תוצאות
בסקירה שכתב אל”ם )מיל‘( רז שגיא על הספר ”צאלים” )מערכות 448 ,אפריל 2013 )של עמרי אסנהיים הוא טוען שקורבנם של חמשת הנופלים בתאונה ”לא היה לשווא”. אך לפני שמעלים טענה כזאת יש לוודא שכל הכשלים המופיעים בספר טופלו והופנמו. לנו, הציבור הרחב, אין מידע שזה אכן המצב
בגלל הרצון שלא לסכן טייסים נעשה במלחמת קוסובו שימוש נרחב במל"טים מסוגים שונים, שביצעו מגוון רחב של משימות. הישגי המל"טים בקוסובו נתנו תנופה גדולה להמשך פיתוחם הן בארה"ב והן באירופה
שני חוקרים מנפצים את אחד המיתוסים של מלחמת העולם השנייה - מיתוס הניצחון הסובייטי המוחץ על הגרמנים בקרב פרוחורובקה, שנחשב לשיאה של מערכת קורסק ושהתפרסם כקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה
האמריקנים כבר הגיעו למסקנה שהשימוש במצגות ”פאואר פוינט“ מרדד את הדיונים ופוגע בחשיבה. בצה“ל עדיין מכורים לכלי הזה ומשלמים על כך מחיר יקר
מאמרה של לירז מרגלית ”מדוע הפצצות השכנוע אינן משכנעות“ )מערכות 420-421 ,ספטמבר 2008 )מבקש לעשות שימוש ב“תיאוריית הערך“ כדי להסביר מדוע כשלו ניסיונותינו להשפיע על מקבלי ההחלטות בחזבאללה באמצעות הפעלת הכוח האווירי. אולם בתיאוריית הערך שעליה מסתמכת הכותבת אין כדי להסביר ולו היבט אחד של הסוגיה החשובה והמורכבת הזאת
התעשיות הביטחוניות מתקשרות בתודעה שלנו עם סודיות וחשאיות, אך האמת היא שלכל המפעלים הביטחוניים החשובים ביותר במערב יש היום ייצוג נרחב ברשת
במאמר "האם מלחמת ברירה היא הלקח" ( "מערכות" 377) תוקף שמואל מאיר בחריפות רבה דברים שכתב אלוף יעקב עמידרור במאמר "מלחמת המפרץ - הלקחים עבור ישראל ("מערכות" 375-374) . הבעיה היא שמאיר תוקף דברים שהוא שם בפי עמידרור ולא דברים שעמידרור אכן כתב
כמעט לכל צבא יש אתר רשמי באינטרנט. ככל דמוקרטית יותר וליברלית יותר, כך יכיל האתר הרשמי של צבאה יותר מידע מוחשי, וככל שהמדינה יותר אוטוריטרית, כך יכיל האתר של האתר צבאה יותר תעמולה ויותר פרטים ביוגרפיים - לרוב משוכתבים בקפידה - של המנהיגים
בעקבות כל היתקלות בלבנון מיהר צה"ל להפיק לקחים. יישום הלקחים האלה הביא להעמסת עוד ועוד ציוד על הלוחמים: עוד מים , עוד ציוד קשר, עוד אמצעי ראייה. כך אירוע שמול חוליות חיזבאללה קטנות, זריזות וניידות התייצבו בדרך כוחות גדולים ומסורבלים של צה"ל. בהתמודדות הזאת היו איפוא כל היתרונות בידי החיזבאללה, והתוצאות היו בהתאם. המסקנה היא שמי שרוצה להימנע מכל סיכון, נוטל על עצמו בדרך כלל את הסיכונים הכבדים ביותר
ההיגיון האסטרטגי המדיני והמסחרי שבו אוחזת ארצות-הברית להצדקת מכירותיה הביטחוניות למדינות ערב יוצר מעין "מרוץ חימוש רדום", שבו מצטמצם הפער האיכותי הצבאי של ישראל ביחס למרחב הסובב אותה. יחד עם זאת מייצרת ארצות-הברית "תלות" ערבית בה המפחיתה, לכאורה, את המוטיווציה לצאת למלחמה נגד ישראל. המסקנה היא שעל ישראל לכונן מנגנון הסכמה עם ארצות-הברית באשר לאמצעי הלחימה שייכנסו לזירה מתוך עניין לטפח את היתרון האיכותי של צה"ל כמרכיב חיוני בשימור היציבות האזורית לאורך זמן