המיתוס של העימות האסימטרי

אין אמת בטענה הפופולרית שבכל עימות אסימטרי בין מדינה לבין ארגון טרור וגרילה נגזר דינה של המדינה להפסיד. מההיסטוריה אנחנו לומדים שבמקרים רבים דווקא המדינות מנצחות

אי-הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו

היכן טעינו במלחמת יום הכיפורים הצעה לחשיבה אחרת

מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן

השנה שבה נכבשה מחציתה של ארץ ישראל

ספרו של ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל 1917( ,תל-אביב ובן- שמן, מערכות ומודן, 2012 )הוא תוספת ראויה למדף העברי הדל של ספרים שעיסוקם הוא הזירה הארץ ישראלית במלחמת העולם הראשונה

גיבוי ולא חיפוי

מפקד חייב לגבות את חייליו ולמנוע, למשל, מצב שבו יהפכו אחד או יותר מהם לשעירים לעזאזל כדי להרגיע דעת קהל זועמת. אך מפקד שנמנע מלהביא לחקירה חשד שחייליו הפרו דיני מלחמה אינו מגבה אותם אלא מחפה עליהם. וזו כבר עבירה פלילית

מלחמת שכנוע

ברבים מהעימותים שניהלה ארצות הברית נגד כוחות לא סדירים הפעיל הצבא האמריקני לוחמה פסיכולוגית. אף שהישגיה של הלוחמה הזאת אינם חד־משמעיים, איש אינו מתכוון לוותר עליה

מלחמה ביום הכיפורים

קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים

הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים

מסוק הקרב -מערכת נשק ייחודית בשדה המערכה

ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו

מוכנות הצבא - ניתוח מושגי

מה ההבדל בין מוכנות מבנית של הצבא למוכנות מבצעית, ומדוע קיימת סתירה בין פיתוח אמצעי לחימה מרכזיים לטווח הארוך לבין שמירה על כשירותו המבצעית של יחידות לוחמות?