מציג עמוד 108 מתוך 1517 תוצאות
"ברברוסה" - שם הקוד לפלישה הגרמנית לבריה"מ ביוני 1941 - הייתה קרוב לוודאי המבצע הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה. בכל הזירות של המבצע הזה - הצפונית, המרכזית והדרומית - ניצחו הגרמנים בקרבות הגבול, אבל רק באחת מהן, הדרומית, הצליחו לנצח גם בקרב ההכרעה. זה לא הספיק להם כדי לנצח את המלחמה
כדי לתכנן מערכה או קרב על המפקד לקבל מידע מפורט ומהימן על מצב כוחותיו ועל מצב האויב. את תמונת המצב על האויב נותן לו הקמ"ן; את תמונת המצב על כוחותיו נותן לו קצין השלישות
ב־2006 הונהגה בצה"ל רפורמה ארגונית מרחיקת לכת שנועדה לחזק את זרוע היבשה. הרפורמה הזאת בוטלה בתוך זמן קצר, אך נותרה בעינה אחת מתוצאות הלוואי שלה: חיזוק המטכ"ל. הדבר נעשה באמצעות דפוסי פעולה שהזרימו לו כוח אדם איכותי וחדור מוטיווציה במקום קצינים "עייפים" בסוף הקריירה שלהם
הנטייה הטבעית של מפקדים ושל מנהלים היא להתמקד בחולשות של הכפופים להם כדי לשפרן. הגישה הזאת - כך עולה מתיאוריית ההעצמה באמצעות חוזקות - עושה עוול הן לאדם (שנאלץ להתרכז בתחומים שבהם אין הוא מצטיין) הן לארגון (שעובדיו אינם מפיקים מעצמם את המיטב). הגישה החלופית גורסת שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין, ושאליהם יש לנתב אותו
באמצעות שימוש מושכל בתווך התת־קרקעי יכול צה"ל לשלוט באוכלוסייה עוינת כמעט בלי להתחכך איתה ובלי להסתבך בזירה הבין־לאומית
מאחר שיש דמיון רב בין הבעיות הלוגיסטיות שבהן נתקלים צבאות בעימותים מוגבלים, אין זה מפליא שיש דמיון רב בין הפתרונות הלוגיסטיים שגיבשו הצבאות השונים בעימותים האלה. לפתרונות האלה ולפתרונות שיהיה צורך למצוא בעתיד מוקדש הספר "הלוגיסטיקה בעימות המוגבל"
הדיון הפילוסופי של ד"ר יעל ברהמס על "מהות ושינוי בתופעת המלחמה" )"מערכות" 434 ,דצמבר 2010 )הוא תרגיל אינטלקטואלי מרתק, אך השאלות שעל קציני צה"ל לשאול את עצמם שונות לגמרי מהשאלות שמעלה ברהמס
המאמר "תחקיר והפקת לקחים בתרגילי המפקדות בזרוע היבשה" (מערכות 397, אוקטובר 2004) מטריד מאוד