מציג עמוד 106 מתוך 4227 תוצאות
ההמשגה הנכונה של "צבא טרור" פרצה עבורנו את המגבלה המחשבתית שעוצבה בעשורים הראשונים לקיום המדינה. הלחימה בחמאס מלמדת אותנו על מאפייניו של צבא טרור ואופן ההתמודדות עימו – ברמות הטקטית, המערכתית והאסטרטגית. לקחים אלה בנוגע לאופי העימות ולשיקולים בהפעלת כוחנו מול צבא טרור, עלינו לאמץ גם בעימות עצים מול צבא הטרור בצפון
כדי להתמודד עם בעיית ההתיישנות ולהבטיח כי מצד אחד יקבל צה"ל את מיטב האמצעים שהוא צריך ומצד אחר לא ייצור מגדל בבל של אמל"ח, יש להתייחס לציוד בצורה דיפרנציאלית לפי קריטריונים, וכך להחליט באיזה תחומים יש לשמור על הקיים ובאיזה אפשר לשנות
המגזין השבועי של "מערכות": מאמר חשוב מאין כמותו על חשיבותם של מודיעי נפגעים לעומת אלה שלא הוכשרו לכך / על עיטורים וצל"שים במלחמה – מה נדרש לעשות, ומהר / פרק מספרו של ד"ר מיכאל מילשטיין לא פה לא שם – דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני, שמדגים כיצד פועלת מערכת החינוך הפלסטינית / פודקסט על ההיסטוריה של הים האדום והאיום הנוכחי החות׳י / מאמר (זמין גם בשמע) על פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק פחות אפקטיבי. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות
במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל
הגיע הזמן לדיון עומק ולשיח בנושא גיוס חרדים לצה"ל, ופסיקתו של בג"ץ עשויה להביא את החברה הישראלית בדיוק לנקודה שכזו. שילוב חרדים ישפיע על מבנה הכוח, על תוכניות ההכשרה ועל תקציב הביטחון. צה"ל והחברה הישראלית צריכים לחשוב איזה מחיר הם מעדיפים לשלם. מחיר השילוב או מחיר הוויתור
הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב
ספר חדש יצא לאור – משהו ממני נשאר שם מאת דותן דרוק / מאמר חדש שנוגע בתפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני, ובעיקר במשמעויות ובהמלצות לישראל / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל במלחמת לבנון הראשונה / פודקסט על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה / היום לפני: 108 שנים לקרב על הסום
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת