מוסף יום הכיפורים תשפ"ה - שנה למלחמת "חרבות ברזל"
שנה חלפה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שעדיין בעיצומה בחזיתות רבות, ועל אף הקושי ודווקא בעקבותיו – הוצאנו כמה גיליונות במהלכה שניסו להיכנס לעומקה ולנסות להפיק ממנה תובנות להמשך. להלן כמה מהם
מציג עמוד 106 מתוך 1126 תוצאות
שנה חלפה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שעדיין בעיצומה בחזיתות רבות, ועל אף הקושי ודווקא בעקבותיו – הוצאנו כמה גיליונות במהלכה שניסו להיכנס לעומקה ולנסות להפיק ממנה תובנות להמשך. להלן כמה מהם
מאמר על ניצחון תבוסה ובקרב מול הג'האד בעקבות מאמרו של ד"ר שגיא פולקה משבוע שעבר / מאמר חדש על תקומת ההגנה המרחבית / 51 שנים לוועדת אגרנט / ריאיון על למידה מתמדת תוך כדי לחימה / השבוע לפני למעלה ממאה שנים - סיום הקרב על הסום
צה״ל מצוי למעלה משנה וארבעה חודשים במלחמה תובענית וממושכת, ונדרש לתחקר את עצמו. עליו לערוך מחקר מעמיק על תפקוד הקצונה במלחמה, בהיבטים מקצועיים וערכיים. רק מחקר אמיתי ונוקב, שיערכו מפקדים עבור מפקדים ושתוצאותיו יוטמעו "ביד בטון" בצה"ל, יוכל להביא לתיקון התרבות הפיקודית והארגונית שהובילה אותנו לכישלון ב־7 באוקטובר 2023
על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / 25 שנים ליציאה מלבנון / הפרק החמישי: מאמר מאת אל"ם (מיל') אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני / ספר לרגל יום ירושלים – הר הבית בידינו מאת מוטה גור / 31 שנים למותו של גרשון ריבלין, ממייסדי "מערכות"
בעקבות 7 באוקטובר עלה נושא הגנת היישובים לכותרות. בתחום נערכו שינויים מבורכים, בעיקר בתחום איוש, ציוד ואימון מחלקות ההגנה ותשתיות ההגנה הגנריות מול חדירת מחבלים. לדעתנו יש להוסיף, מול תרחיש שבו כוח אויב חדר את קו ההגנה הראשון על הגדר, קו הגנה שני פנימי. אליו אפשר יהיה לרכז את התושבים בעת הצורך ולהגן עליהם באפקטיביות
ההצלחות הגדולות של אמ"ן בשנים שלפני 7.10 היו, באופן פרדוקסלי, חלק מהסיבות לביטחון היתר ולשינויים תרבותיים, שלא אפשרו לספק התרעה לפני יציאת חמאס למתקפה באותו יום. ד"ר אסף הלר מספק פרשנות מזווית ייחודית על סיבות העומק לכשלון ומציע דגשים לתהליך התיקון בראייה קדימה
לכבוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל - מאמר על נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל / פודקאסט - מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר אותה למרכז הביטחון הישראלי? / תובנות משדה הקרב בין מלחמת העולם השנייה ו"חרבות ברזל" ולמה, לפעמים, דווקא מי שלא יורה הכי צריך את המפקד ליד / שנה להפיכה בסוריה - על הצלחת המערכה של המורדים בהקשרי רוח הלחימה וההשלכות לישראל / 43 שנים למותו של חיים לסקוב
המחלקה להיסטוריה של צה"ל, הנמצאת תחת כפיפות אגף מבצעים-חטיבת תורה והדרכה (אמ"ץ־תוה"ד) היא הגורם הרשמי בצה"ל לכתיבה על מלחמות ישראל ואירועים מבצעיים. מטרתו של מאמר זה לנתח את שורות המחקרים שנכתבו במסגרת המחלקה. זאת תוך התמקדות היסטוריוגרפית במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בעזרת שני מקרי מבחן אלה ידגים המאמר את חשיבותם של מחקרים מוסדיים או רשמיים לחקר ההיסטוריה של צה"ל וכיצד הם יכולים לתרום למחקרים עתידיים ביקורתיים אודות מלחמות ישראל
המאמר בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית