מציג עמוד 105 מתוך 1662 תוצאות
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עימה מצבים חריגים, אבל בהיערכות מתאימה תוך התבססות על העבר אפשר להעריך את גבורת החיילים, השוטרים, לוחמי מג"ב והאזרחים. הענקת עיטור או צל"ש לחייל אינה רק אקט של הערכה אישית, אלא מצפן ערכי למה שהמפקדים רוצים שיהיה מודל לכלל הצבא
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות
לאחר אירוע משברי ארגונים כמו סוכנויות מודיעין וגופים צבאיים לא רק יתאוששו מהמצב, אלא אף יוכלו להשתנות לטובה ולעבור התמרה בעקבותיו. אולם צמיחה זו אינה אוטומטית, ואף קיימת סכנה שהארגון יחזור לדפוסי הפעילות המוכרים לו טרם המשבר. נדרש חזון ומחויבות מנהיגותית לשינוי כדי להוביל לפיתוח תרבות ארגונית אשר תומכת בצורכי ההשתנות של הארגון ושל הפרטים החברים בו
לצה"ל היסטוריה מוצלחת בשילוב אוכלוסיות "מגזריות", שלהן צרכים מיוחדים בתוך העשייה הצבאית הכוללת. לדוגמא גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר והגדוד הדרוזי. לנוכח "חרבות ברזל", נדרש להחיל את המודל שפעל בעבר גם על גיוס חרדים לשירות קרבי
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
ביכולתן של חטיבות הקומנדו להוציא אל הפועל מבצעים הנמצאים בתחום המבצעים המיוחדים, בעומק הטקטי של האויב וכחלק מצוות קרב משולב. לשם כך יש ליצור סימטריה מבצעית שמהותה פיזור כוחות קטנים בעלי יכולת קטילה גבוהה, עצמית ומסייעת, שתוכל לפגוע במטרות אויב רבות במקביל. זהו מאמר המציע ראייה חדשה על בניין הכוח ועל הפעלתן של חטיבות הקומנדו של צה“ל, דרך הסתכלות בהסתננות כצורת תמרון עיקרית
שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה
ביכולתן של חטיבות הקומנדו להוציא אל הפועל מבצעים הנמצאים בתחום המבצעים המיוחדים, בעומק הטקטי של האויב וכחלק מצוות קרב משולב. לשם כך יש ליצור סימטריה מבצעית שמהותה פיזור כוחות קטנים בעלי יכולת קטילה גבוהה, עצמית ומסייעת, שתוכל לפגוע במטרות אויב רבות במקביל. זהו מאמר המציע ראייה חדשה על בניין הכוח ועל הפעלתן של חטיבות הקומנדו של צה“ל, דרך הסתכלות בהסתננות כצורת תמרון עיקרית
"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?
