המהפכות הצבאיות של ישראל

אחרי מלחמת יום הכיפורים עבר צה״ל את המהפכה הראשונה בעניינים הצבאיים. זו הקנתה לו את היכולת לנטרל את טילי הנ״מ של צבאות ערב. עתה נדרש צה״ל למהפכה שנייה שתנטרל את הטילים ואת הרקטות של הערבים

יחידה במבחן

כשירותן של יחידות נקבעת כיום על סמך תשומות אימון והערכות סובייקטיביות של איכותו, אך ללא מדדי ביצוע אובייקטיביים. התוצאה: הפיקוד אינו יודע עד כמה הן אכן מוכנות למלחמה וכמה משאבים יש להשקיע באימוניהן. הפתרון הוא קביעת בוחן כשירות ליחידות הלוחמות

ללמוד מההצלחות - לחימת חטיבה 460 בשל"ג בראי הזמן שחלף

בתהליכי הפקת הלקחים והטמעתם אנחנו מתמקדים בעיקר בכישלונות ופחות מדי בהישגים ובהצלחות. זו טעות שמשבשת את ההתכוננות שלנו למבחנים הבאים

הדלגיטימציה של תחמושת הזרחן

זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות

חטיפה מבית

יש לראות במאמצים ובניסיונות של חמאס לחטוף חיילים איום מרכזי ומתמשך בעימות ו"נשק שובר שוויון", שכן חטיפה "מוצלחת" נוספת יכולה להבעיר את האזור כולו. בחמאס כבר מתכננים את החטיפה הבאה. צה"ל נדרש להגביר את המודעות ולשפר את יכולת המניעה והשיבוש

גדולי המחשבה הצבאית הקלסית

מדוברות לדיפלומטיה צבאית - השינויים באופי שדה הקרב

הפעלת העוצמה המדינית במשבר הגרעין הבינלאומי עם איראן, 2004-2003

צל"ש מאוחר

עד היום נקט צה"ל קו נוקשה ובלי מתפשר שלפיו אין לדון בזכאות לצל"שים באיחור של שנים רבות. עמדתו היא שכל המלצה צריכה להיות נידונה זמן קצר לאחר האירוע המדובר. המאמר הזה מסביר מדוע ראוי בכל זאת לדון בהמלצות לצל"שים גם לאחר שנים רבות

מצביאות - מנהיגות צבאית בדרג העליון

מתוך כתבים של מצביאים ועל מצביאים בתקופות היסטוריות שונות בוחן המאמר מהם תפקידי המצביא ובמה הם שונים מתפקידיו של מפקד שאינו מצביא