מציג עמוד 102 מתוך 4205 תוצאות
משה דיין לא התמוטט, בניגוד לטענת מבקריו, והערכותיו המקצועיות היו בדרך כלל מבוססות כשמביאים בחשבון את המידע שעמד לרשותו מהמודיעין ומעמיתיו. עם זאת, אין ספק שהוא אפשר לפקודיו לראות את שהפריע לו וערער את ביטחונם זהו כישלונו מנהיגותי, ועל כך הוא שילם מחיר יקר של אובדן האמון בו וקריסת מעמדו המיוחד בציבוריות הישראלית
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
גיליון מיוחד לרגל כנס המכללות הצבאיות 2023 בנושא מנהיגות וקבלת החלטות / 106 שנים להולדת יגאל ידין / על הפתעה טקטית במבצע "מיכאל" / 20 שנים לפרוץ מלחמת המפרץ השנייה / עקרונות המלחמה והצורך בגמישות / הרצאתו של ד"ר איתן שמיר מכנס שדה הקרב העתידי השני
מאמר חדש מאת פרופ' מאיר ליטבק על ההסכם בין סעודיה ואיראן - משמעויות לישראל / 23 שנים למותו של אלוף מוסה פלד / ראיון "מערכות" עם קח"ר, תא"ל אופיר ליויוס על יחסי צבא–חברה, ממלכתיות, התמודדות עם המוטיבציה לגיוס ומודל צבא העם / יום השואה - תנועת "הבריחה" / ספר חדש יצא לאור - המתודולוגיה הנחבאת של תורת המלחמה הכללית מאת אלוף יעקב בנג'ו / כנס של האקדמיה לאש בנושא מלחמת נגורנו קרבאך
על מדיניות ההרתעה והשימוש בתודעה בעורף הישראלי במבצע מגן וחץ / מאמר חדש על הצורך בעדכון בתמרון / חזרה לספר המופת אנשי פאנפילוב / 158 שנים למלחמת האזרחים האמריקנית / 23 שנים לעלייתו לשלטון של ולדימיר פוטין / קול קורא לכנס מיוחד של אגודת חוקרי צבא-חברה בנושא אזרחות בעידן של משבר
ההשתלטות על "קארין איי" בינואר 2002 הייתה הפעם הראשונה בתולדות שייטת 13 שבה הכוחות השתלטו פיזית על אוניית אויב כשהיא בתנועה, במרחק קילומטרים רבים מישראל. אבל יותר מהתעוזה הטקטית חסרת התקדים, המשמעות הגדולה של המבצע הייתה בהקשר האסטרטגי. כי התמונות של מצבורי הנשק האדירים שהיו על האוניה, חמישים טונות אמל"ח שיועדו לרשות הפלסטינית – עשו שירות אדיר למאמצי ההסברה הישראלית. זו הייתה ההוכחה החותכת של מעורבותה של הרשות הפלסטינית בטרור נגד ארחים ישראלים במימון וחימוש איראני. בפרק נחזור לרגעי המתח של המבצע עם דרור פרידמן, מפקד המבצע ורא"ל (מיל') שאול מופז, הרמטכ"ל באותה עת, וכן עם ד"ר יועז הנדל, שירחיב על האפקט ההסברתי של המבצע בפרט, ושל הכוחות המיוחדים בכלל
פרק סיכום – ריאיון עם נפתלי בנט. על הדרך מסיירת מטכ"ל, דרך מגלן ועד אישור פעולות מיוחדות בעורף האויב כראש ממשלה. איך נראה תכנון וביצוע מבצע מיוחד מעיני מפקד ומעיני המדינאי, מהו ה־DNA המאפיין את לוחמי הכוחות המיוחדים? ואיך תראה הפעלתם בעתיד? הפרק הוקלט לפני 7.10.23
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח
"התמרון באופן שבו הבנו אותו, תפסנו אותו, למדנו אותו, זכרנו אותו, השתנה לאורך השנים. מכיוון ששדה הקרב השתנה, אבל מכיוון שאנחנו השתנינו [...] לא כל תמרון מוביל להכרעה מהירה. היסודות של תפיסת הביטחון היו קשורים ראשית בניצחון, שנית בהבנה שאנחנו צריכים להשיג אותו דרך הכרעה מהירה ולבסוף בתמרון, שהוא הכלי המרכזי כדי להשיג את ההכרעה הזאת״. פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל