פרק 1: השינויים במודל שירות הקבע

פרק 8: חשיבה כלכלית בעת צמצום משאבי – השלכות למנהיגות הצבאית

פרק 16: סיכום וכיוונים עתידיים

קצינים לוחמים בתחילת שירות הקבע ערב המלחמה

לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים

איך הפסיכולוגיה תחולל מהפכה במלחמה ?

בקרב הקוראים הבקיאים באופן ההפעלה של המערכים הפסיכולוגיים כיום מתחזקת ההבנה כי יש צורך בראייה שלמה והוליסטית יותר של תחום מדעי ההתנהגות בכלל, ושל הפסיכולוגיה הצבאית בפרט

רגולציה של שדה הקרב או קיבעון מחשבתי הרסני

יש להימנע מכך שהניסיון לרגולציה של שדה הקרב ושל התהליכים בו יגרום לקיבעון מחשבתי של מפקדי הצבא. נכון שחשיבתם לא תוגבל על־ידי טכניקות קרביות ותרגולות מפורטות מדי, אלא שיגבשו בעצמם דרכי פעולה מיטביות

על דוגמה אישית בשדה הקרב

הדוגמה האישית מהווה תנאי הכרחי להצלחת המפקד בשדה הקרב. סקירת ספרו של אלישיב שמשי "ממני תראו וכן תעשו"

על הקשר בין שירה ובין ביטחון, מוסר ומשפט

סיקורת על ספרו של מנחם פינקלשטיין, "הטור השביעי וטוהר הנשק - נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט", הוצאת הקיבוץ המאוחד, מהדורה שנייה, 2013, 286 עמודים

לשון מלחמה: צבא ללא חיילים

המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"

הפתעה טקטית היא לא תרופת פלא

באביב 1918 יצא צבא גרמניה למתקפה גדולה אחרונה בחזית המערבית והפעיל בה טקטיקת לחימה חדשנית שהנחילה לו הישגים התחלתיים גדולים, אך לא את ההכרעה