על היגיון ועל שיקולי מדיניות במזרח התיכון
המזרח התיכון מספק לנו שפע של דוגמאות למשטרים שפועלים בניגוד למה שלכאורה הוא הגיוני ושקול. העובדה הזאת מחייבת אותנו בצניעות ובפיכחון בבואנו לגבש מדיניות ביטחון לאומית
מציג עמוד 102 מתוך 2162 תוצאות
המזרח התיכון מספק לנו שפע של דוגמאות למשטרים שפועלים בניגוד למה שלכאורה הוא הגיוני ושקול. העובדה הזאת מחייבת אותנו בצניעות ובפיכחון בבואנו לגבש מדיניות ביטחון לאומית
האם ניתן לאכוף על מילואימניקים משמעת צבאית נוקשה כמו בשירות הסדיר, וזאת במציאות שבה רק מיעוט קטן מהאזרחים עדיין משרת במילואים?
מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו
קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה
בשנים האחרונות מנסים אויביה של ישראל לפגוע בלגיטימציה שלה להגן על עצמה באמצעות לחימה בחזית המשפטית. המאמר מסביר מהי לוחמת משפט וכיצד יכולה ישראל להתגונן בחזית המשפטית ואף לצאת להתקפות־נגד
אם נתייחס ללחימה בהפרות הסדר כמו אל סוג של קרב הגנה, נשפר את מיומנות הצבא בשני מתארי הפעולה האלה
ערב מלחמת יום הכיפורים נשען הממסד הביטחוני־מדיני על תפיסת התרעה שלא הייתה רלוונטית למציאות. הכישלון לפתח תפיסת התרעה רלוונטית - שהיא חלק מתורת הביטחון - רובץ לפתחנו ב־2013 לא פחות מאשר ב־1973
התוצאות הקשות של המלחמה לא נבעו בהכרח מההפתעה, ההפתעה בכל מקרה לא הייתה מושלמת, והשפעתה על תוצאות המלחמה הייתה מוגבלת
מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל
כדי להצליח בתפקיד נדרש המ"פ לשפע של תכונות, ובהן בגרות, עצמאות, מקצועיות, נחישות, העזה, גמישות מחשבתית, אומץ ותעצומות נפש