פרדיגמות במציאות משתנה: מודל צבא העם 2020

הצבא אינו ממצה בצורה מיטבית את שני המשאבים החשובים ביותר: כוח אדם וזמן. יש צורך ברור ומיידי בתהליך של שינוי ובמעבר מצבא מיליציוני לצבא יבשה מקצועי, שיוכל לאתגרים בעתיד הנראה לעין

תפיסת למידה "בשחור"

צו השעה בעידן הקורונה יצר האצה בתהליכי השינוי הטכנולוגיים בעולם הלמידה, וחייב מעבר ללמידה מרחוק ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות באופן מוגבר כפי שלא נעשה בעבר

גבול של קבלת החלטות - האזור האפור ביחסי צבא-משטרה

המציאות היום־יומית מלאה באזורים אפורים שבהם עולות בעיות של אחריות וסמכות בין גופים שונים. על מערך החינוך הצה"לי להתאים את תכניו לשלל סיטואציות אפשריות, ללמד על אודות ידע עוטף משימה והיכרות עם כלל הציבורים, שיכולים לפגוש בלוחמיהם

"לילה ראשון בלי זום": השפעת מגפת הקורונה על המתגייסים החדשים

מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות את העניין למודעות. חיל החינוך יצטרך לתת את מיטב כישוריו על־מנת שרוח צה"ל תוכל לעבור גם באופן שכזה

תוכן העניינים

ריאיון סיכום עם מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיר ידעי

"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"

בין אחריות וסמכות: הזיקה בין הרשות המקומית והממשלה בחירום

המלחמה במגפת הקורונה אינה משקפת התמודדות עם מצבי חירום במובן המקובל. עם זאת, יש סוגיות רבות שעשויות ללמד תובנות חשובות לשיפור ההתמודדות עם מצבי חירום במישור המקומי והארצי בהווה ובעתיד

חוסן בחזית האזרחית - הון חברתי ומנהיגות מקומית

חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה

מוכנות מוניציפלית לחירום: בין גופו של עניין לגופו של אדם

מערך החירום ברשות המקומית הוא קו ההגנה האחרון בין הציבור והאיומים הסובבים אותו. תחום ניהול הביטחון ברשות נוגע לכל תושב אך נסתר מהעין. הרשות המקומית היא שתישא באחריות ובנטל לדאוג לתושביה, ומכאן שאיכות היערכותה למצבי קיצון ואופן תפקודה בעתות משבר הם גורם משמעותי בשימור החוסן הלאומי של המדינה

תוכן העניינים