לא קורבנות שווא
תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012
מציג עמוד 10 מתוך 472 תוצאות
תחקיר מרתק על פרשה שהסעירה את דעת הקהל בישראל מעלה שוב את השאלה כיצד צריך צה"ל להתמודד עם תאונות אימונים. על ספרו של עמרי אסנהיים, צאלים, הטראומה של סיירת מטכ"ל, תל-אביב, כינרת זמורה-ביתן, 2012
"כל שדבר שנראה לנו כהיסטוריה בתרבות המערבית - הוא גם ההווה וגם העתיד בעיני חמאס. אנחנו צריכים להתחיל להאמין לאויב שפסוקי קוראן מבחינתו אינם רק לתפארת המליצה, אלא הם בעלי זיקה ישירה לפעולה הצבאית". "לחשוב אסלאמית" - ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי. זאת בין היתר בשל התרגום הלקוי של המונח האסלאמי "וסטיה", שחמאס פעלה לאורו
אף שללוחמים היהודים בנטו ורשה לא הייתה השכלה צבאית פורמלית, מתברר שהם פעלו על־פי היסודות, הכללים, העקרונות והתורות שנלמדים באקדמיות הצבאיות. מעבר לכך הם הפגינו רוח לחימה יוצאת מגדר הרגיל – גם כאשר הגטו כולו עלה בלהבות, והמערכה הייתה אבודה
טעויות חמורות בהערכת הכוח של צבאו, בנחישותה של רוסיה ובנכונותו של המערב לסייע לו גרמו לנשיא גאורגיה להסתבך במלחמה נגד רוסיה בקיץ 2008 .זה עלה לו בחיסול חלק ניכר מצבאו ובאובדן של שטחים אסטרטגיים
נושא הגנת יישובים בגבולות מעסיק את צה"ל עוד לפני הקמת המדינה, ולמעשה הולך אחורה להקמת ארגון ההגנה לפני יותר מ־100 שנים. עד מלחמת סיני התפתח נושא ההגנה המרחבית כחלק ממערכי ההגנה של צה"ל בגבולות לתרחיש של מלחמה נגד צבאות ערב. כאשר הורחבו הגבולות ב־1967 ולאחר מלחמת יום הכיפורים ב־1973 והצטמצם איום פלישת צבאות ערביים – דעכה מרכזיות מרכיב זה בהגנה, ועלה תרחיש ההתמודדות מול תרחיש פח"ע בדמות חדירות של חוליות מחבלים ליישוב. בערב 7 באוקטובר לא ראה צה"ל בכיתות הכוננות (ששמן שונה ב־2016 למחלקות הגנה) מרכיב מהותי בהגנה מול התקפות אויב מהסוג החדש שהתפתח (דוגמה מהצפון – רצ'ואן), ובהתאם לכך צייד ואימן אותן. מפרוץ "חרבות ברזל" התחזקו מחלקות ההגנה (בעיקר בכוח אדם וציוד לחימה אישי) ותשתיות ההגנה ביישובים. מאמר זה יתמקד במצב שבו מתרחשת התקפה גדולה על היישוב, ולא חדירה "רגילה" של חוליית מחבלים
מחקר שבוצע מעלה תזה שלפיה צוותי האוויר תופסים את עצמם כבעלי תרומה חברתית גבוהה, אולם בפועל רמת המעורבות האזרחית־חברתית שלהם נמוכה מאוד. על בכירי המפקדים בחיל האוויר לקחת אחריות על "העתיד האזרחי" של אנשיהם כבר במהלך שירות הקבע, לתחומים של תרומה חברתית וציבורית
ניתוח צבאי מקצועי, המנותק מהוויכוח הפוליטי על מלחמת שלום הגליל ועל מה שקרה בעקבותיה, מעלה כי המלחמה הזאת, שהתנהלה בין שהתנהלה בין 6 ל-11 ביוני 1982, השיגה את יעדיה הצבאיים המתוכננים בתוך חמש יממות בלבד - על אף תקלות שהיו בה, כבכל מלחמה - וזכתה לקונצנזוס ציבורי כמעט מלא
ניתוח של העימות המוגבל המתמשך בינינו לבין הפלסטינים מעלה מסקנה מפתיעה: במישור האסטרטגי העימות כמעט שאינו מושפע מהפעילות האופרטיבית השוטפת - אף שבה מושקע רוב המאמץ הצבאי. את המצב האסטרטגי ניתן לשנות רק ב”תקופת עיצוב” שבה מתנהלת לחימה שחורגת בעוצמתה מהמקובל בעימות המוגבל
בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן