ספר דיגיטלי: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב

ברוב המלחמות של המאה ה–20 היתה הארטילריה הכלי העיקרי שפגע באויב ואפשר את תמרון הכוחות המסתייעים בה. מפקד אמריקני בכיר במלחמת קוריאה סיכם זאת כדלהלן: "הארטילריה (שלנו) היתה ועודנה הקוטל הגדול של הקומוניסטים. היא עודנה המצילה הגדולה של חיילים אמריקנים ושל בעלי בריתם. יש קשר ישיר בין עירומי הפגזים בנקודות מילוי התחמושת לבין עירומי הגוויות בנקודות איסוף החללים (שלנו). ככל שהראשונים גדולים יותר, האחרונים קטנים יותר ולהיפך". ב–1911 הוטלו הפצצות הראשונות ממטוס על כוח אויב ובמלחמת העולם השנייה הפכו מטוסים לכלי מרכזי להנחתת אש מסייעת. "כל כוח צבאי הנאלץ להלחם, אפילו כשהוא מצויד בכלי הנשק המתקדמים ביותר, נגד אויב שבידיו שליטה מוחלטת באויר, נלחם כמו לוחם פרימיטיבי נגד כוחות אירופאים בני ימינו..." כך כתב מפקד גרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה לאחר שחווה את עוצמת הכוח האוירי הבריטי והאמריקני. הספר מתאר את התפתחות הטקטיקה של שימוש באש מסייעת משחר ההסטוריה ועד ימינו על רקע השכלולים הטכנולוגיים ממכונות להטלת חצים ואבנים ועד רקטות וטילים מדויקים הנורים מהאויר ומהקרקע. הוא מציג דרכים שונות שנוסו להתאים את הפעלת האש לצרכי הכוחות היבשתיים המתמרנים בקרבות התקפיים ובקרבות הגנתיים, במלחמות גבוהות עצימות ובמלחמות נמוגות עצימות. המחקר אינו ממוקד בטכנולוגיה ואינו הסטורי גרידא ־ מטרתו להציג לקחים מהניסיון ההסטורי אשר יהוו שיקולים בתכנון ובהפעלת האש בקרבות העתיד. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".

התמודדות עם חימוש שולל שטח

חילוץ, הצלה וטכנולוגיה בדרג המסתער

באמצעות רה־ארגון של המבנה המבצעי, על בסיס הטכנולוגיה והפלטפורמה המבצעית הקיימת, ניתן יהיה לתת מענה לאתגרים מורכבים, לקבל תמונה מדויקת יותר של שדה הקרב בזמן אמת ולהציל חיים

מבוא

הערכה הוליסטית של עתיד הלוחמה

ארצות־הברית תצטרך להתמודד עם שורה של דילמות אסטרטגיות הולכות ומעמיקות בעשור הקרוב, והכוח המשותף שלה יעמוד בפני סוגים שונים של עימותים שכל אחד מהם יחייב חבילת יכולות אחרת. דוח של תאגיד RAND מנתח את המגמות השונות

השאיפה לוודאות בשדה הקרב, והסכנה הטמונה בה

שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה

המזרח התיכון וסביבת הזירה הים־תיכונית עברו טלטלות לא מעטות בשני העשורים האחרונים. גם מרחב ההזדמנויות מתרחב, וישראל צפויה להיכנס למגרש המשחקים כשחקן ראוי ומכובד

פרק שלישי: הפעילות הטורקית במרחב הים התיכון

בפתח הדברים

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.