לחימה בטרור: לקחים מסרי לנקה

באמצעות אימוץ שיטות הפעולה של הגרילה והפעלתן בעוצמה רבה נגדה הצליחה סרי לנקה לחסל צבאית בתוך זמן קצר את הנמרים הטמיליים

זכויות הדת במסגרת שירותו של חייל חרדי בצה"ל

הקמת גדוד חרדי בצה”ל עוררה תקווה שמדובר בצעד לקראת שילוב החרדים בחברה הישראלית. אבל יותר משהיא ביטוי לשילוב של החרדים בחברה הישראלית, היא שימור של “החומות” שביניהן מעדיף הציבור החרדי להסתגר. קיום הגדוד מעורר שאלות לא פשוטות בתחום חופש הדת והחופש מדת מצה”ל. אולם למרות כל אלה זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר האפשרית לשילוב של חיילים חרדים בצה”ל

תפיסת למידה "בשחור"

צו השעה בעידן הקורונה יצר האצה בתהליכי השינוי הטכנולוגיים בעולם הלמידה, וחייב מעבר ללמידה מרחוק ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות באופן מוגבר כפי שלא נעשה בעבר

משחק פנים במגרש חוץ: הצעה לשינוי תפיסת הלחימה בשטחים הסגורים

גם לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית ושיטות לחימה חדשות, בעתיד הנראה לעין ימשיך צה"ל לתמרן בשטח האויב כדי להשמיד אותו ואת התשתיות שהוא נערך בהן. במקום להשקיע בניסיון להביא לידי ביטוי יותר מיכולותינו לשטח המורכב, יש לנסות ולשנות את המאפיינים של השטח הסגור ולהפוך אותו מיתרון עבור האויב לחיסרון

שחקנים ללא כללי משחק

בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור

שער ג - השתנות בלחימה

שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. האם צה"ל, כצבא ששדרת הפיקוד שלו מבוססת על קצונה זוטרה צעירה הנדרשת לרכוש מיומנות במגוון שיטות לחימה והפעלת אמצעי לחימה, יכול לדרוש ממערכת ההכשרה והאימונים דבר מה שהוא מעבר לרכישת מיומנויות בסיסיות - כמו התאוששות מהפתעות והסתגלות בשדה הקרב? 2. מה התנאים שצה"ל צריך ליצור בתוכו ומול החברה בהיבטי סובלנות לטעויות של מפקדים בשיקול דעת, כדי לאפשר פיתוח דפוס פו"ש של פיקוד משימה בשגרה ובבט"ש? 3. האם כדי להגדיל את גמישות הפעלת הכוח אפשר לדרוש ממערך המילואים מוכנות גבוהה הדומה לזו של הסדיר בהיבטים של אורך פרקי מילואים ומשאבי אימונים בהיקף רחב, או שלא יהיה מנוס גם בעתיד מדעיכת כשירות הדרגתית והעלאת כשירות בתחילת עימות? 4. אחרי מערכת "צוק איתן" הצעתי כי בהינתן אפשרות יוגדרו המבצעים הראשונים של צה"ל במלחמה כ"מבצעי למידה", שמטרתם לבחון את התאמת כוחותינו לאתגרים בפועל ובמידת האפשר לערוך שינויים והתאמות לפני הפעלת עיקר הסד"כ (הפשיטות בעזה ביממות שלפני תחילת התמרון היו סוג של מבצעים כאלה). האם נכון יהיה לאמץ דפוס כזה לתכנון האופרטיבי בצה"ל?

פרק שישי: הבקרה בעידן המידע

אידיאולוגיה וחינוך מחדש בצבא האמריקני במלחמת קוריאה

במהלך מלחמת קוריאה הפעיל הצבא האמריקני תוכנית לחינוך מחדש של שבויי מלחמה צפון-קוריאנים וסינים. מטרת התוכנית הייתה יומרנית מאוד: להפוך את השבויים- לאחר שישוחררו- לראשי חץ שיעמדו בראש מהפכה שתביא לאמריקניזציה של ארצותיהם הן בשיטות הממשל והן באורחות החיים. המגרעת המרכזית של התוכנית הייתה בכך שהיא לא התחשבה בהבדלים התרבותיים בין בני הלאומים השונים שלהם היא יועדה. מבחינת האמריקנים כל הקומוניסטים היו אותו הדבר - בין אם היו רוסים, סינים או קוריאנים

התפתחות הלכידות הצבאית

האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים