מקומם של גורמים אישיים, קהילתיים ולאומיים בעיצוב מדיניות של פינוי אוכלוסייה

בעולם מתרחשים פינויים רבים של תושבים מאזורי סכנה, כאשר רק בשנים האחרונות היינו עדים לתופעות דומות בישראל ובאוקראינה. במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022-) התפנו כעשרה מיליון תושבי אוקראינה מבתיהם בשל איום ביטחוני על חייהם, ומצאו עצמם פליטים בתוך מדינתם או מחוצה לה. מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה באוקטובר 2023 אילצה עשרות אלפי אזרחים להתפנות מבתיהם ולהפוך עקורים לתקופה ממושכת. על אף שפינוי אוכלוסייה נחקר רבות בעולם, עד כה פורסמו רק מחקרים מעטים שבוחנים את ההיבטים השונים הקשורים לפינוי אוכלוסייה בישראל. מחקר זה דן בניתוח מקרה בוחן של החברה הישראלית ההטרוגנית, המגוונת והמורכבת, שמתמודדת עם פינוי עצמאי או מנוהל בעת עימות ביטחוני

מחדלי התאומים

קריסת מגדלי התאומים חשפה מחדלים אמריקניים חמורים בשורה של תחומים, והמאמר הזה בוחן שלושה מהם: המודיעין, האסטרטגיה וההתכוננות לפיגוע המוני. בתחום המודיעין נחשפו ליקויים מהותיים בתו"ל, בעבודת המטה, בארגון, בהכשרה, במחקר ובפיתוח. האסטרטגיה של ארה"ב ללחימה בטרור חסרת נחישות, עקביות ותכליתיות בהתייחסות הן לארגוני הטרור והן למדינות הנותנות להם חסות. באשר להכנות לקראת פיגוע המוני - אלה היו בלתי תכליתיות ונועדו בעיקר "להצטלם יפה"

ההיערכות לקראת טרור כימי

הסכנה שהחמאס והחזבאללה ינסו לבצע פיגוע כימי נגד ישראל אינה גבוהה בשלב הזה - בעיקר בגלל החשש של שני הארגונים האלה מתגובה שתפגע בקהילותיהם - אך לארגון אל-קאעידה אין עכבות דומות. ישראל ערוכה לטיפול בפיגוע כימי, אך ניתן לשפר את מוכנותה באמצעות נקיטת כמה צעדים שמפורטים במאמר

כיצד מתמודדים עם פון-קלאוזביץ?

הדרך לששת הימים - מלחמת ששת הימים בראייה לאחור

במבט של עשרים וחמש שנים לאחור אנחנו מופתעים לגלות, כי לגבי מלחמת ששת הימים קיימות עדיין כמה שאלות לא פתורות. ליבון משותף של הדברים על־ידי מקבלי ההחלטות במדינות השונות - כמו שנעשה בוושינגטון בחודש יוני 1992 - יכול להסיר את הערפל מעל כמה אירועים. על רקע ועידת השלום, ראוי להאיר בדברים הבאים כמה סוגיות לגבי אירועי מאי-יוני 1967, ובעיקר לגבי הרקע המדיני של המלחמה

"אם יקרה פעם נוספת" מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית

כל הסתכלות על התרחשויות "שומר החומות" כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר

היעדרה של אמנה בין־לאומית המסדירה פעילות התקפית במרחב הקיברנטי

בכוחם של אירועים משמעותיים בזירה הבין לאומית להביא את דרגי מקבלי ההחלטות לנסח ולאשרר אמנות בין לאומית. חשוב כי מקבלי ההחלטות הישראליים במערכת הביטחונית ומחוצה לה ישאלו מה יכולה להיות המשמעות של חתימת ישראל על אמנה בין־לאומית שתגביל את השימוש בסייבר ככלי התקפי, בין אם מרצון או כתוצאה מלחץ בין־לאומי, ומהם האינטרסים הישראליים שחשוב שיישמרו ויקודמו במסגרתה

מערכות 495

על עומק מחשבתי ועומק פיזי | מה ישראל וצה"ל יכולים ללמוד מהמדיניות האמריקנית באפגניסטאן ובעיראק | "מעברי האש" – מודל אימונים לניצחון במלחמה בכל חזית? | בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה | חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק במלחמות החדשות | בחינה רטרוספקטיבית של יישום תפיסת "הנגד החדש" | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

עושים סדר: לקט פרסומי "מערכות" לפסח

לקראת החג החלטנו לצייד אתכם ואתכן בחומר קריאה אקטואלי ורלוונטי שנוגע בגל הטרור האחרון, במלחמה באוקראינה, במבצע "חומת מגן" שאירע החודש לפני 20 שנים ובספר חדש על הדור הצעיר הפלסטיני בפורמט דיגיטלי. קריאה מהנה

לא פה, לא שם : דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני