המלחמה הרב זירתית – אתגר המאה הנוכחית

ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים

ההיסטוריה מתחרזת – התשה מול מב"ם מקבילות ולקחים

מניתוח הכישלון במלחמת ההתשה, ניכר כי הסיכון המרכזי בהצלחת מאמצי המניעה, המופעלים כיום במסגרת המב"ם, עלול להיות הפסקתם. פרט להכרח להמשיך את מאמצי המניעה ללא לאות, אסור שייפסק פיתוח מגוון סוגי מענה איתנים לאתגר האסטרטגי של האיום המדויק

מדיניות הפיגועים של החמאס

על אף העובדה שבחמאס קיימת החלטה אסטרטגית לבצע פיגועים בכל עת, הרי שבפועל מדיניות הפיגועים של התנועה היא פונקציה של שני גורמים: עמדתה של הרשות הפלסטינית ועמדתה של דעת הקהל הפלסטינית. כאשר קיימת בציבור הפלסטיני תמיכה נרחבת בפיגועים, ומדיניותה של הרשות הפלסטינית ביחס לחמאס היא אוהדת, תנוע המטוטלת של מדיניות הפיגועים לכיוון ההקצנה האלימה. אך כאשר קיימת אי- תמיכה ציבורית במדיניות הפיגועים של החמאס, והרשות הפלסטינים נוקטת מדיניות של כפייה ושל עימות עם החמאס, יביא הדבר להפסקה בפיגועים

ההתמודדות הביטחונית עם הפלסטינים

צה"ל אמור לעצב אסטרטגיה שתעשה שימוש בנדבכים הבאים: הסטת המאבק הצבאי לשולי הבמה, עימות של התשה ולא של הכרעה מהירה, מניעת הסלמה, איפוק אסטרטגי ויוזמה טקטית, תהודה תקשורתית מזערית, מיקוד נקודתי, שליטה מודיעינית במקום שליטה בשטח, מיצוי יתרון האיכות ופיתוח אמצעים מתקדמים. אסטרטגיה מונעת הסלמה מהסוג הזה לא תביא להכרעה מהירה, אך בלווית לחצים מדיניים, כלכליים ותקשורתיים על קהלי יעד מצומצמים היא מסוגלת לשכנע את היריבים לחזור לשולחן הדיונים ולהסכים לפשרה הוגנת

"מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות

בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו

על הגמישות

כל ארגון לוחם – בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה – מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר ד"ר מאיר פינקל, שהוא גם מפקד לוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. הוא בחן מערכות שונות ולמד כי רק צבאות שבבניין הכוח שלהם ובתרבותם הארגונית הייתה גמישות מובנית היטיבו להתמודד עם הפתעות

תוכן העניינים

מנהיג משטר למידה

סיוע של נאט"ו לאוקראינה

השיעים נגד הסונים - השסע הפנים האסלאמי

שקיעת הלאומיות ועליית כוחה של הדת במזרח התיכון דחקו הצידה במידת מה את מאבקי הכוח הישנים בין המדינות ועוררו מחדש מאבק היסטורי מר הרבה יותר: בין האסלאם השיעי לאסלאם הסוני. המאמר מסביר כיצד נולד השסע העמוק הזה וכיצד הוא מעצב את פני המזרח התיכון