מציג עמוד 10 מתוך 241 תוצאות
בעשור האחרון חלו שינויים רבים במעמד הנגדים בצה”ל, שקיבלו ביטוי בעיקר בציר הפיקודי. תפקידו בפועל הפך לתפקיד המשלב מומחיות מקצועית ופיקוד, ולמרות זאת ההגדרות הרשמיות מתייחסות אליו בעיקר כאיש מקצוע. ראוי לבחון מיהן האוכלוסיות הנכללות תחת הגדרת הנגד, ולפעול למיצובן גם כסמכות פיקודית
בעשור האחרון חלו שינויים רבים במעמד הנגדים בצה“ל, שקיבלו ביטוי בעיקר בציר הפיקודי. תפקידו בפועל הפך לתפקיד המשלב מומחיות מקצועית ופיקוד, ולמרות זאת ההגדרות הרשמיות מתייחסות אליו בעיקר כאיש מקצוע. ראוי לבחון מיהן האוכלוסיות הנכללות תחת הגדרת הנגד, ולפעול למיצובן גם כסמכות פיקודית
החשש מפני פגיעה בקידום הוא הסיבה המרכזית לכך שקצינים בצה"ל נמנעים מלהביע דעה שנוגדת את דעת מפקדם - כותב אל"ם אמיר אבולעפיה במאמרו "האומץ להביע דעה עצמאית" )מערכות 433 ,אוקטובר 2010 .)יש לציין שהרעה החולה הזאת מאפיינת בעיקר את המערך הסדיר. אנשי מילואים אינם מוטרדים מסוגיות קידום ולכן אומרים לרוב את דעתם בלי היסוס
בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי
רבים סבורים כי בעקבות האיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל יש לפתח מערכות נשק מודרניות המבוססות על מערכות אלקטרו-אופטיות ועל קרני לייזר. במאמר זה הכותב סוקר יישומים ופיתוחים שונים של הלייזר ככלי נשק עתיר אנרגיה לשדה הקרב העתידי ומצביע על כיווני פיתוח אפשריים בעתיד
אסטרטגיית האנשים בצה"ל לנוכח לקחי "חרבות ברזל" | גישת פיקוד משימה במתאר העומק | מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים | לוחמה ממונפת בינה מלאכותית | לחימה מוסרית לאחר 7 באוקטובר | על מודיעין אוכלוסייה בצבא המודרני | החלל כזירת לוחמה | איך לנצח מלחמה בלי מגפה? | טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה | ועוד
ערים הפכו לשטח ברירת המחדל של המלחמה המודרנית. מקייב ועד עזה, הקרבות המתנהלים כיום אינם חריגים – הם סימנים. קלאוזביץ אינו מציע “צ’ק ליסט” להצלחה, אלא משהו בעל ערך רב יותר – דרך להסתגל בתוך כאוס ולהתמודד עם טבעה האמיתי של המלחמה – תחרות רצונות, המעוצבת על ידי פוליטיקה, מעוותת על ידי מקרה ונלחמת בשטח צפוף, שנוי במחלוקת וטעון מוסרית של העיר המודרנית
במהלך מלחמת וייטנאם הפעילו האמריקנים תוכנית רחבת היקף להריסת התשתית הפוליטית, הצבאית והלוגיסטית של הווייט-קונג. במהלך שנות הפעלתה הביאה התוכנית ל"נטרולם" של יותר מ81 אללף תומכי וייט-קונג - ומתוכם חוסלו יותר מ-26 אלף. התוכנית פגעה קשה מאוד במאמצי הקומוניסטים להשתלט על דרום-וייטנאם, אך עוררה ביקורת קשה מבית בטענה שאין היא מוסרית
ייעודה של החשיבה האסטרטגית המודרנית הוא לצמצם סיכונים באמצעות ברירת הסיכונים הרלוונטיים ופעילות מולם - תוך הכרה במגבלות ובאי-היכולת להביא להיעלמותם המוחלטת - מסביר מיקל רסמוסן בספרו ”חברת הסיכון במלחמה: טרור, טכנולוגיה ואסטרטגיה במאה ה-21 .”האסטרטגיה הזאת עומדת בניגוד לאסטרטגיות מוכרות של פתרונות מוחלטים שמקובלת מאוד בשיח הפוליטי בישראל