מציג עמוד 10 מתוך 123 תוצאות
עדכון תבנית הפקמ"ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד "החומרה" (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו
אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין
תפיסת הפו"ש בצבא הסובייטי, ולאחריו בצבא הרוסי, שונה מזו הנהוגה בצבא המערבי. הצבא הרוסי רואה חשיבות רבה בפיקוד קשיח, מדעי באופיו ברמה הטקטית, ובצמצום מרחב העצמאות של המפקד ככל שדרג הפיקוד שלו נמוך יותר. בעשרות השנים האחרונות מנסה צה"ל להטמיע תפיסות פיקוד מערביות. בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה"לית עשויה להועיל
צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל
תפיסת ההכלה האמריקנית בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 החלה כמברק של דיפלומט אמריקני זוטר יחסית בשגרירות ארצות הברית במוסקווה בניסיון להסביר את ההתנהלות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה, והפכה עד מהרה לעמוד האש המנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במהלך כל תקופת המלחמה הקרה. מבט עכשווי על אותם מסמכים מצביע כי בהיעדר עוצמה צבאית (כולל גרעינית) המרתיעה את שני הצדדים מהסלמה ישירה, עליונות כלכלית ומדינית, לכידות פנימית, סבלנות רבה וחולשות מבניות של היריב – כלל לא בטוח שהמדיניות אפשרית
הדיון סביב תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל וההפרטה המיועדת מפספס את הפיל שבחדר - מעט מדי זמן מתמקד בטיפול רפואי
כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
לכיבוש סוריה ולבנון הייתה חשיבות רבה בהגנה על ארץ־ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה. מדובר בניסיון מבצעי מגוון של שיתוף היישוב היהודי עם הצבא ושירותי המודיעין הבריטיים, ועם "צרפת החופשית". הלוחמים היהודים החלו לצבור ניסיון מבצעי במלחמה, אשר שימש מאוחר יותר להתפתחות כוח המגן ובהמשך אף תרם למלחמת העצמאות