פרק 9: "גבולות חברת השוק": חוויית השירות של מג"דים בצה"ל בהקשרים חברתיים-כלכליים

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.

על הכותבים

דבר העורכת

לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד

על הכותבים

דבר העורך

כינונה של לבנון המודרנית

מערכות עומק: שיח' יוסף אל־קרצ'אוי – מעצב הפרגמטיזם האסלאמי

ב־26 בספטמבר 2022 מת שיח' יוּסֻף אל־קַרַצַ'אוִיּ, מי שיכול להיחשב אחד מגדולי אנשי הדת והפוסקים הסונים בימינו, ובעל השפעה אדירה על סוגיות מרכזיות שהאומה המוסלמית התמודדה עימן בעשורים האחרונים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית והיחסים שבין אסלאם ומערב. קרצ'אוי גיבש אסכולה בשם וַסַטִיַּה (בתרגום מילולי: אמצע). זרם זה צמח מתוך תנועת "האחים המוסלמים" שקרצ'אוי היה חברה הנאמן ואחד מתלמידיו המובהקים של מייסדה, חַסַן אל־בַּנַּא. את עקרונות זרם הוסטיה, ביטוי לפרגמטיזם אסלאמי בגבולות השריעה המאפשר מרחב תמרון ניכר, אימצו הן תנועת חמאס והן התנועה האסלאמית בישראל, על אף ההבדלים המשמעותיים ביניהן. מערכות עומק זה מציג בקצרה את מהות זרם הווסטיה, כפי שעיצבו קרצ'אוי, ומתמקד בהשפעתו האידיאולוגית-תיאולוגית של קרצ'אוי על הג'האד ועל המאמץ המלחמתי של חמאס נגד ישראל. כמו כן המאמר מנסה לסכם את עיקרי מורשתו של קרצ'אוי לדורות המוסלמים הבאים. המסמך חשוב לכל מי שמנסה להבין לעומק את השורשים האסלאמיים של תנועת חמאס, את דרך הלחימה שלה והאופן שבו היא מנהלת את מאבקה נגד ישראל, ופותח צוהר להבנת דפוסי ההתנהגות הפוליטית של תנועה כמו רע"ם (הרשימה הערבית המאוחדת), שהיא יוצאת חלציה של התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הדרומי. המחבר, ד"ר שגיא פולקה, הוא עמית מחקר לימודי אסלאם במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל־אביב. מחבר הספר Shaykh Yūsuf al-Qaraḍāwī – Spiritual Mentor of Wasaṭī Salafism איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.

מגזין סוף השבוע של מערכות - 3 באפריל 2025

מאמר חדש מאת ד"ר מיכאל ברק על המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה / מאמר חדש מאת רס"ן אלכס קפנגהאוז על השינוי בתפיסת הלוגיסטיקה הצבאית, סימולציות בזמן אמת ותאומים דיגיטליים / 210 שנים להולדת אוטו פון ביסמרק – סיפור על מינויים שמבוטלים בשל לחץ ציבורי, מכתבים ערוכים – ומלחמות / מאמר חדש מאת אורית שטצלר על חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, הצבא כארגון מגדרי בינרי ופרפורמנס ממוגדר בצבא / חזרה לספר שעסק באמברגו הנשק במהלך מלחמת העצמאות, והראה כיצד פעל לטובת ישראל

על הכותבים