המלחמה על קרב המגע
מפקדי צה"ל ביחידות הלוחמות הרגילות אינם נלהבים להקצות זמן לשיעורי קרב מגע. מדוע הפך קרב המגע לנחלתן הכמעט בלעדית של היחידות המיוחדות, ומה ניתן לעשות כדי לתקן זאת?
מציג עמוד 10 מתוך 597 תוצאות
מפקדי צה"ל ביחידות הלוחמות הרגילות אינם נלהבים להקצות זמן לשיעורי קרב מגע. מדוע הפך קרב המגע לנחלתן הכמעט בלעדית של היחידות המיוחדות, ומה ניתן לעשות כדי לתקן זאת?
בצה“ל השתרש הנוהג שלפיו קצינים בכירים ממלאים תפקידים למשך זמן קצר ומיד ממשיכים הלאה לתפקידים הבאים. התוצאה היא פגיעה קשה מאוד במקצועיותם ובכושרו של צה“ל
הקורונה סימנה מטרה מסוג חדש לישראל בכל הקשור להתמודדות עם אסונות המוניים. לפקע"ר יש תפקיד לדאוג לכך שישראל תהיה מוכנה טוב יותר לתרחישי קיצון כאלה. יש להכיר בחשיבות הנושא, ולקבל החלטה לבנות את המערכות על כל מרכיביהן, באורח שיתבסס על הציר המחבר בין פקע"ר לרשות המקומית כלבנת היסוד
מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל
הטמעה של מערכת חדשה בארגון היא תהליך מורכב שלעיתים עשוי להימשך זמן רב. יש לגייס את הארגון הרלוונטי לסבלנות הארגונית הנדרשת ולמצוא פתרונות ביניים שיסייעו במניעת פגיעה בתהליכים הקיימים - בין אם הם ארגוניים, לוגיסטיים ובין אם הם מבצעיים
בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי
השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב. מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת
פיתוח של אמצעי לחימה מצריך זמן רב ומשאבים עצומים - כספיים ושל כוח אדם. ברגע שמחליטים ללכת בכיוון מסוים, מוותרים למעשה על הרבה כיוונים אחרים בגלל מגבלת המשאבים. מכאן שלבחירת הכיוון הנכון יש חשיבות קריטית
מפקדים צריכים להיות מודעים לכך שבעת קבלת החלטות - במיוחד בתנאים של לחץ זמן ושל חוסר ודאות - הם עלולים ליפול קורבן לכשלי חשיבה שיגרמו להם לקבל החלטות שגויות. כשלי החשיבה האלה נקראים ”הטיות קוגניטיביות“, והמאמר מסביר מהן וכיצד ניתן להתגונן מפניהן
כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה