מציג עמוד 10 מתוך 312 תוצאות
תוכנית ארז חרטה על דגלה להכשיר את מפקדי העתיד של זרוע היבשה. חניכי התוכנית, המיועדים לתפקידי פיקוד בגדודי היבשה, עוברים הכשרה מקיפה, ובמסגרתה ניתן דגש רב ללימוד המקצוע הצבאי. בתוך כך לומדים החניכים על חשיבות הקריאה של ספרות צבאית ככלי מרכזי ללימוד מנסיונם של אחרים. ״מערכות״ בשיתוף התוכנית נותן במה לסקירות נבחרות שכתבו החניכים, כחלק מקידום תרבות של קריאה ושיח מקצועי
השינוי באסטרטגיית הכפייה של ישראל בסוריה היחלשות "המדינה האסלאמית" והווקום אליו נכנסו איראן וגרורותיה, מובילים את ישראל לחזק את מרכיב האילוץ באסטרטגיית הכפייה
מאמר חדש על דה־מיליטריזציה של חברות מובסות ב"יום שאחרי", וכיצד לכפות שינוי אופי על חברה / ספר דיגיטלי מאת מייסד "האחים המוסלמים" שמלמד גם היום תובנות בנות כמעט מאה שנים / על מידת הרציונליות באיראן במלאת 46 שנים למהפכה / ספר "מהצד השני של הגבעה" מאת רמטכ"ל מצרים במלחמת יום הכיפורים / תמונת קרבות אוויר במלחמת העולם השנייה מהיבט בלתי מוכר – הצד הגרמני
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה ואדיר אורן על ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / מאמר חדש מאת סא"ל עדי שולדברג ורס"ן (מיל') יהונתן גוטפרב על תת־קרקע כממד לחימה / מאמר חדש מאת ד"ר תום שרון על התקשורת הסורית אחרי אלאסד / בעקבות ההסלמה בין הודו ופקיסטאן - האם נוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? / מאמר בן ארבע שנים על מבצע "שומר החומות", ובו התרעות שהתממשו בחלקן כמה שנים מאוחר יותר / 85 שנים לפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל – השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק
ספר חדש יצא לאור! חדשנות מול קיבעון בהפעלת הכוח הצבאי ובבניינו מאת מוני חורב / פודקאסט על הקשר בין החדשנות הטכנולוגית לשינויים הארגוניים באמ"ן / מאמר חדש על הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה, ומדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו / מאמר חדש על חשיבות הלמידה מטקטיקת הפלנקס היווני ללוחמת רחפנים מודרנית, וכיצד ההיסטוריה היא חיסון מפני היוהרה / 75 שנים למותו של סיר אדמונד דנלופ סווינטון - חל"ם - מחבר הספר הגנת מעברות פתיים
עניינו של המאמר הוא בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים. המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה