בחינת סוגיית ההגנה על משאבי האנרגיה של ישראל במים הכלכליים

יש לשלב בין היכולות להגנה על תשתיות ההולכה התת־מימיות כולן. הדרך לכך תיסלל באמצעות הממדים המודיעיניים ובאמצעות סיכולים ממוקדים. זו גם הזדמנות לשיתוף פעולה בין־לאומי בין ישראל לבין מדינות שלהן יש תשתיות כאלה

איך בונים חומה - העורף האזרחי בישראל במלחמת ששת הימים

תמונת המצב המסולפת יצרה מסך של אשליה, ולכן נוצרה אי הלימה בין צורכי העורף בעת חירום לבין ההיערכות לכך. למצב הזה יש השלכות ניכרות עד היום

פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל

''קדימה לקרב ולניצחון'' - מי צריך דפים קרביים?

נראה שגם בעידן האינטרנט והסמארטפון יש מקום לדפים הקרביים שכותבים מפקדים לפקודיהם בעיתות לחימה. אלה משמשים לא רק להעברת מידע חיוני, אלא גם לחיזוק רוח הלחימה ולצמצום פערי התודעה בין הדרגים השונים

לא מבדילים בין עיקר לטפל (זמין גם בשמע)

מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם

אנלוגיה שגויה

העלות הכבדה של כיפת ברזל עלולה להסיט משאבים רבים מדי מההתקפה להגנה, כפי שקרה לצרפתים בקו מאז'ינו, אך הפתרון אינו ויתור על מערכות נגד טילים אלא הוזלתן

סכנה באוויר: על מערכות טק"א רוסיות מתקדמות

בגלל העליונות באוויר של צבאות המערב ממשיכים הרוסים לפתח מערכות מתקדמות להגנה אווירית. רבות מהמערכות מגיעות בסופו של דבר גם למזרח התיכון

כיפת ברזל - קו מאז'ינו החדש?

כל המגרעות של קו מאז'ינו - עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים, יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא - עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים

המודיעין כמוסד ממלכתי

שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים

המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?