עלילות ש"י

מדוע לא יישם הצבא האדום את דוקטרינת "הקרב העמוק" ב-1941?

אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם

תבונת השדה: סוגיות מרכזיות בפסיכולוגיה צבאית

הספר תבונת השדה מביא נקודת מבט ייחודית על צה"ל ועל שדה הקרב, דרך משקפי הפסיכולוגיה הצבאית. הקריאה תתמקד בשלושה סוגי אתגרים: בהפעלת הכוח, בבניין הכוח ובמנהיגות. אלה החומרים הרכים מהם עשויה המלחמה. הכותבים הם פסיכולוגים צבאיים, יועצים ארגוניים ומפקדים, בעלי ניסיון במקצועות מדעי ההתנהגות בארגון הצבאי. הספר מיועד למפקדות ולמפקדים, לנשות ולאנשי מקצוע, לקוראות ולקוראים המעוניינות ומעוניינים לצלול לעומקי תבונת ותנובת השדה. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

פרק ראשון

"התמרון באופן שבו הבנו אותו, תפסנו אותו, למדנו אותו, זכרנו אותו, השתנה לאורך השנים. מכיוון ששדה הקרב השתנה, אבל מכיוון שאנחנו השתנינו [...] לא כל תמרון מוביל להכרעה מהירה. היסודות של תפיסת הביטחון היו קשורים ראשית בניצחון, שנית בהבנה שאנחנו צריכים להשיג אותו דרך הכרעה מהירה ולבסוף בתמרון, שהוא הכלי המרכזי כדי להשיג את ההכרעה הזאת״. פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הראשון – התפתחות רעיון התמרון, הבנת מהותו והיותו כלי בתפיסת הביטחון של ישראל

תפקוד מערך מודיעין השדה במלחמת "חרבות ברזל"

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי בתמיכת התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי מילואים מאולתרים, מרכז המודיעין לתמרון, וצוותי איסוף וחקירה שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב־זרועית

דבר העורכת

זהו הגיליון השלישי של כתב העת המתפרסם במהלך מלחמה. המציאות שבה כותבים וכותבות, שופטים ושופטות, ממשיכים לשרת במילואים היא כמעט בלתי נתפסת, והפער בין עולם המחקר למציאות הביטחונית נותר מאתגר. המעברים בין החיים הצבאיים לאזרחיים לא נעשו קלים יותר, אולי במפתיע. עם זאת, מכלל כתבי היד המוגשים לחברה, צבא וביטחון לאומי ניכר כי העיסוק בשדה המחקרי של יחסי צבא-חברה מספק לחלק מקהילת החוקרים מרחב נשימה, ואפשרויות התמודדות עם המציאות הנוכחית. כמו קודמיו, גיליון זה מציג קשת רחבה של מחקרים: החל מנושאים היסטוריים וערכיים שאינם קשורים ישירות למלחמה, וכלה במאמרים המשקיפים על העבר דרך עדשת ההווה, ובוחנים את ההווה לנוכח ניסיון העבר

ספר דיגיטלי: את לי האחת חטיבה 401 – 50 שנה ועוד

תכנון חטיבה 401 והקמתה החלו בשנת 1966, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. מאז ועד היום לא נכתב ספר שירכז את דברי ימיה של חטיבה מפוארת זו, שצעדה במשעולי הקרבות שידעה מדינת ישראל החל במלחמת ששת הימים, עבור דרך מלחמות לבנון הראשונה והשנייה, וכלה במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. חטיבה 401, לוחמיה ומפקדיה נטלו חלק גם במבצעים ובתקופות הלחימה והביטחון השוטף שבין המלחמות - הכשירו, התאמנו ותרגלו. ספר זה, המרכז את המורשת וההיסטוריה של חטיבה 401 לדורותיה, הוא מקור לגאוווה. הוא יאפשר לכלל לוחמיה ומפקדיה - בעבר, בהווה ובעתיד - להיחשף לדברי ימיה של חטיבה מפוארת זו. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".

לא "מלחמה משלו"

מאמר זה בוחן את הסיוע האווירי ההתקפי שנתן חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב לכוחות היבשה המתמרנים בשלבי הלחימה המרכזיים בעזה במלחמת חרבות ברזל. לאחר סקירה קצרה של תולדות שיתוף הפעולה אוויר-יבשה ופירוט ההתפתחויות בתחום הסיוע האווירי ההתקפי בעשור שלפני המלחמה, עולה טענה כי הסיוע האווירי ההתקפי באמצעות מטוסי קרב במלחמה זו היה חריג לחיוב ביחס להיסטוריה הצבאית הישראלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את תהליכי בניין הכוח והאימונים לפני המלחמה, שינויים תהליכיים שנעשו תוך כדי המלחמה, הקצאת חימושים רחבה על ידי המטכ"ל ומספר גורמים הייחודיים לתנאי הלחימה בעזה. ייתכן כי אופי הסיוע במלחמה זו הוא גם תוצר של שינוי תרבותי בחיל האוויר, שביטויו הוא מדידת ההצלחה של פעילות החיל דרך הצלחת הכוח המתמרן. בהמשך מובאת השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמת לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ומבצע צוק איתן (2014), ובסיום מוצגות תובנות לגבי סיוע אווירי התקפי במלחמה עתידית בלבנון שתכלול תמרון רחב היקף

28 בדצמבר 1943

תוכן העניינים