לחימת הגיס בגזרה המזרחית
הפעלת הגיס במלחמת שלום הגליל הוכיחה את נכונותה של התפיסה שלפיה אין דרך מעשית לנצח במלחמה ללא מהלכים קרקעיים וללא השתלטות על השטח וכיבושו. כמו כן היא הוכיחה שאין תחליף לכוחות המשוריינים
מציג עמוד 10 מתוך 1311 תוצאות
הפעלת הגיס במלחמת שלום הגליל הוכיחה את נכונותה של התפיסה שלפיה אין דרך מעשית לנצח במלחמה ללא מהלכים קרקעיים וללא השתלטות על השטח וכיבושו. כמו כן היא הוכיחה שאין תחליף לכוחות המשוריינים
שני גדודים שקיבל אלוף יוסי פלד בתחילת המלחמה במסגרת הגיס של אלוף אביגדור בן-גל הפכו עד מהרה לשלוש חטיבות. הלקח המרכזי שלו מהמלחמה: רק קרב משולב מניב את ההישגים הטובים ביותר
למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין כוחות היבשה לכוחות האוויר במלחמת שלום הגליל יצאו שני הצדדים בתחושת החמצה. זו לא נבעה מהעדר שיתוף פעולה אלא מההרגשה כי בתנאים שבהם נוהלה שבהם נוהלה המלחמה ניתן היה להפיק היה להפיק הרבה יותר מהסיוע האווירי
יוזמיה של מלחמת שלום הגליל קיוו לשנות את פני המזרח התיכון, והם אכן שינו אותו. אלא שלא היה זה השינוי שלו הם ייחלו ופיללו
במאמרו ”לאן נעלם התמרון“ )מערכות 420-421 ) מנסה תא“ל איתי ברון להסביר מדוע נמנע צה“ל מלתמרן במלחמת לבנון השנייה. אולם הסבריו נשענים על שלושה מיתוסים שהגיע הזמן לנפצם
את הכישלון במלחמת וייטנאם תולים ריצ’רד גבריאל ופול סאואג’, מחברי הספר “משבר בפיקוד”, בראש ובראשונה בקצינים שלא הפגינו מנהיגות שנחוצה לצבא לוחם. החיילים לא הלכו אחרי מפקדיהם משום שאלה התנערו מאחריותם להנהיג. לאור תופעות שהתגלו במלחמת לבנון השנייה ראוי שלקחי “משבר בפיקוד” יעמדו לנגד עינינו
כשאומרים למישהו שעליו “לקחת אחריות”, משמעות הדבר בעברית המדוברת של היום שעליו להתפטר - לרוב בעקבות כישלון. אולם זוהי משמעות מאוד צרה של הביטוי “לקחת אחריות”, ולמעשה יש לו הרבה יותר משמעויות. באלה דן המאמר הזה
המאמר בוחן תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולות האיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכה המודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגית והמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד
הגיעה השעה להילחם בטרור באמצעות יחידות מיוחדות ולחימה זעירה, ולזנוח את השימוש בפורמציות גדולות ורבות עוצמה וממדים כמו כוחות אוויר, שריון, תותחים ועוצבות רגלים, שלא משיגות את תכליתן
בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן