שגיאות היסוד של המודיעין

בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף

לא לומדים לקח

מחקר חדש: צה"ל מיטיב לאסוף מידע ולנתחו, אבל אינו מטמיע כראוי את הלקחים שהפיק, ולכן הוא עלול לחזור שוב ושוב על אותן השגיאות

בין מפקד לסמליו

פיקוד ומשימה בדרג הטקטי: דגשים להצלחה ביישום

אם יודגשו למפקדים דרכי הבקרה והדיווח, והחשיבות של קבלת השונּות כתנאי בסיסי; ואם ייעשה תיאום ציפיות בין מפקדים לפקודים; אזי ניתן יהיה לשפר את יישום שיטת פיקוד המשימה בצה“ל

חטיבה בשינוי כיוון

התחקיר והפקת לקחים הם בבסיסה של המערכת הצבאית. בסוף כול קרב אמור מי שפיקד עליו לזהות טעויות ושגיאות בשלבי תכנונו, נוהל הקרב לקראתו וניהולו

אין פיקוד אחר

צה"ל נדרש לאמץ את "פיקוד משימה" כפילוסופיית הפיקוד הבלעדית, ועדיף לכנות אותה בפשטות "פיקוד". באמצעות לימוד הפילוסופיה הזאת והכלים המעשיים שהיא מציעה נכשיר את כלל המפקדים

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה

העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו

גנרל מקארתור - מיתוס מול מציאות

שגיאות גסות שעשה מפקד כוחות בעלות הברית בפיליפינים, גנרל דאגלס מקארתור, איפשרו לשתי דיווזיות של היפנים להביס 11 דיוויזיות פיליפיניות ואמריקניות ולכבוש את הפיליפינים בין 8 בדצמבר 1941 ל־6 במאי 1942

להיות מג"ד