מציג עמוד 1 מתוך 22 תוצאות


על יירוט ביבשה ובאוויר
למילה יירוט יש היום שתי משמעויות: הסטה מהמסלול והפלה. מקורה הוא במילה ”ירט" שמופיעה פעם אחת בלבד במקרא, ומשמעותה המקורית לא לגמרי ברורה לפרשנים

פרק שמיני: בין מוסקווה, אסטנה וסוצ׳י לשדות הקרב באל־ע׳וטה אל־שרקיה והחוראן

פרק עשירי: ישראל והמהפכה הסורית — צופה מעורבת מן הצד

לשון מלחמה: אותות ועיטורים בצה"ל
צירוף נפוץ במקרא הוא "אותות ומופתים", שיצר נטייה בקרב הפרשנים לראות בשתי המילים נרדפות לחלוטין. על אותות, עיטורים ומופת מאז ועד היום

ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה
העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו

פתח דבר

מבצע "כוח הברית" : ניתוח אופרטיבי ראשוני
פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית

מכונן ומניח השורשים (תַאְצִיל) לזרם הווסטיה
