מערכות עומק: קרב אורטונה

בדצמבר 1943, במשך כשבוע, התנהל בין צוות קרב חטיבתי קנדי ושני גדודים גרמניים הקרב על העיירה האיטלקית הקטנה אורטונה. משימת הגרמנים הייתה לעכב את כיבוש העיירה כדי לאפשר לכוחות גרמניים אחרים להשלים נסיגה לקו הגנה חדש מצפון לה. כדי להאריך את משך הזמן בחר המפקד הגרמני לנהל קרב הגנה עקשני. הייתה זו הפעם הראשונה בחזית האיטלקית שכוחות גרמנים בחרו לנהל קרב הגנה כזה בתוך שטח בנוי. אמנם היו בכוח הגרמני מפקדים וחיילים בעלי ניסיון קודם בלחימה בשטחים בנויים בחזית הרוסית, אבל רוב המפקדים והחיילים היו מגויסים חדשים יחסית ללא ניסיון כזה ואחרי הכשרות מקוצרות שנועדו למלא במהירות את השורות המדוללות של צבא גרמניה. משימת הקנדים הייתה לרדוף אחרי הכוחות הגרמנים הנסוגים, והם הופתעו לחלוטין מההתנגדות שבה נתקלו בעת שנכנסו לעיירה. עד כה התרגלו שבשטחים הבנויים הסתפקו הגרמנים בקרב השהיה קצר לכל היותר. יתרה מכך, עד לקרב זה לא התאמנו הקנדים על לחימה בשטחים בנויים. שני הצדדים נאלצו ללמוד תוך כדי לחימה את השיטות, הטכניקות והתרגולות המועדפות ללחימה בשטחים בנויים בדרך הניסוי והטעייה. על כן, תיאור הקרב מאפשר ללמוד לקחים יסודיים בלחימה בשטחים בנויים, לקחים שלא נס ליחם גם היום. איך לקרוא את תיאור הקרב? * לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה, להיכנס לכל פרק בנפרד וללחוץ "הורדת PDF" קריאה מהנה

מערכות 441

בין המערכות 12: אוגוסט-ספטמבר 2021

בגיליון: "דוגמן 5ב" – המבצע האווירי ששינה את פני המלחמה / קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל / 80 שנה לכיבוש עיראק וסוריה – על שיתוף הפעולה בין הבריטים, האצ"ל והפלמ"ח / בעקבות האירועים באפגניסטאן – על הגמישות / על המהפכה בעניינים צבאיים והשינוי ב"פני הקרב" / בעקבות האירועים במפרץ: חשיבותה של אסטרטגיה ימית בעת הנוכחית / האם הלחימה מעצבת את הטכנולוגיה או שמא הטכנולוגיה מעצבת את הלחימה

80 שנה לכיבוש עיראק וסוריה - על שיתוף הפעולה בין הבריטים, האצ"ל והפלמ"ח

לכיבוש סוריה ולבנון הייתה חשיבות רבה בהגנה על ארץ־ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה. מדובר בניסיון מבצעי מגוון של שיתוף היישוב היהודי עם הצבא ושירותי המודיעין הבריטיים, ועם "צרפת החופשית". הלוחמים היהודים החלו לצבור ניסיון מבצעי במלחמה, אשר שימש מאוחר יותר להתפתחות כוח המגן ובהמשך אף תרם למלחמת העצמאות

כיבושי 1967 - האם הם תוכננו מראש? (זמין גם בשמע)

בניגוד לטענות שנשמעו לאחר מלחמת ששת הימים, כאילו ישראל תכננה מראש את מסעות הכיבושים, העובדות מלמדות שהאירועים באותה המלחמה התפתחו באופן אקראי למדי

כיבוש הבופור

כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה

חשיבות החוסן המנטלי של משרתי המילואים בגדודי החילוץ בקורונה

ביאורים שונים ומגוונים למושג החוסן, תהליך בנייתו ומרכיביו, ומהם מסקנה בולטת אחת - הצורך לעסוק בו. המשימות שנדרשו אליהם גדודי המילואים מפרוץ המגפה העלו את הנושא לסדר היום, ולשם כך נעשו פעולות רבות כדי לשמר את החוסן ומשאבי ההתמודדות. הצלחת האנשים ועמידת הפיקוד במשימות מעידות כי יש להמשיך ולעסוק בנושא באופן סדור

החלטות "השומר" לאחר מלחה"ע ה-1

פשיטה – דשדוש לתכלית

הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב

כיבוש העי

מתיאור המערכה לכיבוש העי עולה בבירור שעקרונות המלחמה של יהושע לא היו הברקות רגעיות, אלא יישום של תורת מלחמה יסודית ושיטתית שהייתה מוטמעת במנהיגות הישראלית וכנראה הועברה מדור לדור