עומק לפנים בהגנת היישוב

במלחמה הנוכחית עלה מחדש על סדר היום נושא הגנת היישוב. בהרצאה שנתן ב־30 בדצמבר 2025 מפקד פצ"ן, אלוף רפי מילוא, ציין כי בעיניו השינוי ביחס להגנת היישוב במלחמה הנוכחית הוא המשמעותי ביותר שאירע בה.1 חלק מרכזי בשינוי הוא עמ"ט "משיב הרוח" שערכה בראשית המלחמה זרוע היבשה. חלק נוסף הוא מאמץ תיקוף הוראות שונות על ידי חיל הגנת הגבולות, שמתרחש מפרוץ המלחמה ועד עתה. מאמץ זה טרם בא על סיומו. 

במאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל עמית ימין2 עלו שאלות מהותיות בתחום הגנת היישוב, ומסקנתם היא קריאה לשינוי תפיסתי עמוק. ברצוני להרחיב את הדיון בנושא, ולהאיר זווית אחרת שאף היא טומנת בחובה שינוי תפיסתי לא קטן. במשימת הגנת היישוב מתחדד האתגר האולטימטיבי של המגן - כיצד עליו להתמודד עם יכולת האויב לרכז מאמץ, הרי חזקה על קו המגע שייפרץ? ככלל, המענה התורתי בקרב ההגנה הוא עומק ועתודה.3 משמעות העומק בהגנה היא היכולת להכיל הישג מקומי של האויב בהיבט השטח, ללא ויתור על עמידה במשימה. קרב הגנה שמתקיים לעומק מרחב לחימה מאפשר זאת, שכן השטח שוויתרנו עליו איננו חיוני. נוסף על כך, התוקף לא יגיע לגבול הגזרה האחורי של המגן. אך מה במקרה שבו אין ביכולת המגן לנהל קרב הגנה לעומק? הרי ביישובים רבים המרחק בין קו ההגנה הקדמי ובתי היישוב קצר מאוד.

צה''ל התחבט בדבר, ואפילו כותבי התורה אחזו את החבל בשני קצותיו. בספר מבצעי כוחות היבשה, בהתייחס לשאלה זו, כתב הכותב על הגנת יישובים: ''המדד להצלחת ההגנה עליהם הוא בכך שאויב לא הצליח לחדור את המכשול ההיקפי - למרות שחזקה על קו המגע שייפרץ. הדבר נעשה על ידי הכלה מהירה של האירוע ונטרולו''.4 מדובר באוקסימורון בתוך התורה הצבאית הרשמית: המדד להצלחה - אי חדירת האויב, אבל הוא בוודאות יחדור שכן חזקה על קו המגע שייפרץ. המענה - ''הכלה מהירה'', אבל שורה קודם לכן הוגדר שחדירה משמעותה כישלון. יש כאן שתי סתירות בתוך שלוש שורות של טקסט. האילוץ של הכותב ברור, שכן יש למנוע פגיעה בתושבים, אבל אין יכולת ריאלית לעמוד במשימה זו ללא עומק בהגנה. זו אמת מרה, שכל מי שעסק במשך השנים בהגנת יישובים ידע, אף אם לא הפנים.

עמדת לחימה במושב אליעד. צילום: דותן יוסף

יצירת עומק בהגנת היישוב מהגדר ופנימה

צודקים מחברי המאמר - אין מנוס מלייצר בכל דרך עומק בהגנה גם בהגנת היישובים. הפתרון שהציעו הוא, בלית ברירה, להילחם מגדר היישוב ואחורה ככל שנדרש כדי להשהות את האויב, לשחוק אותו ולהשמידו. הדבר יקרה גם תוך ויתור על שטח בתוך היישוב. נוסף על כך, סביר להניח שבמקרים מסוימים גם תוך כדי פינוי תושבים תחת אש ולחימה. סיטואציה דומה קרתה בכמה יישובים ב־7 באוקטובר דוגמת בארי, כפר עזה וחולית, שבהם לחימה ופינוי תושבים קרו בו בזמן. מדובר בשינוי תפיסתי משמעותי, שכן לפיו סביר שבעת התקפת אויב על יישוב נוותר ביודעין על חלק משטחו לשם שמירה על חיי התושבים. על פניו זהו פתרון של אין ברירה, אך אי אפשר להמשיך להחזיק קו הגנה אחד על הגדר ההיקפית, ולצפות שכך נמנע חדירת אויב ליישובים. ברם, אף על פי כן צריך למנות כמה בעיות במענה זה:

סיכון התושבים. ויתור זמני על שטח בתוך היישוב עלול להביא לתנועה שלהם בו תוך כדי לחימה, וכך לחשוף אותם לפגיעה הן מירי של האויב הן מירי כוחותינו, כפי שאירע ב־7 באוקטובר. לחילופין, אם ייאלצו להסתגר בבתיהם בשעה שמתרחשת לחימה, עלול כוח האויב להגיע ולהיכנס לתוכם. גם ממ"דים נעולים לא עמדו בפני מטעני חבלה שהצמידו המחבלים לדלת הממ''ד, ולכן הגדרת חלק מהיישוב כמרחב החזקה עלולה לגרום לפגיעה בתושבים.

מאמץ מקביל לחילוץ תושבים. עיסוק בחילוץ תושבים ובפינויים תוך כדי לחימה יחייב הקצאת כוחות מתוך מחלקת ההגנה למשימה זו. המשמעות - פחות לוחמים להגנה, ופחות סד''כ לאיוש עמדות הלחימה. הפינוי יאתגר גם את הרבש"ץ ואת מפקדי מחלקת ההגנה בפיקוד ובשליטה במאמץ זה, וישפיע לרעה על ניהול קרב ההגנה.

סגירת גזרות לירי. תנועה של תושבים במרחב לחימה תיאלץ חלק מכוחות מחלקת ההגנה להיות סגורים לירי לכיוונים מסוימים בתוך היישוב, וכך לפגוע ביעילותם בלחימה ובהשמדת האויב.

הישג לאויב. הפתרון של לחימה לאחור לתוך היישוב בא לאפשר ככל הניתן שמירה על חייהם של התושבים. עם זאת, הוא מאפשר לאויב הישג בהיבט השטח. אמנם, נראה שיש בכך בחירה ברע במיעוטו, אך עדיין אי אפשר להתחמק מהעובדה שהתוצאה היא כיבוש חלקי של יישוב בישראל - הישג טקטי, אך חמור מכך - תודעתי בעל השלכות רחבות יותר.

מענה נוסף: יצירת עומק לפנים

ברצוני להציע חלופה נוספת לבעיה, המתבססת על הנאמר בעקד מבצעים הגנתיים: ''ניתן ליצור גם עומק לפנים''.5 כלומר לייצר עומק בהגנת היישוב ללא לחימה לאחור, אלא דווקא באמצעות לחימה לפנים. יש לייצר עומק מקו הבתים והחוצה. קצהו האחורי של מרחב ההחזקה של היישוב, שהוא "מרחב הלחימה העיקרי",6 יהיה בקו הבתים ויתפרס משם והחוצה ככל שיידרש.7

היכן יסתיים מרחב ההגנה של היישוב? בדיוק במקום שבו הוא נצרך לטובת עמידה במשימת ההגנה; לא רחוק מדי ולא קרוב מדי; נשלט בתצפית ובאש על ידי העמדות בקווי ההגנה השונים, ומתאים לטופוגרפיה ולניתוח המבצעי של השטח הן בתכסית הן בתבליט. גבול גזרה רחוק מדי לא ישרת את המגן, לא יהיה רלוונטי להגעת כוחותיו לעמדות ויפשק את הכוחות מעל לנדרש. גבול הגזרה ישמש גם לתיאום בין סד''כ הגנת היישוב ובין כוחות אחרים בגזרה, שכן מרחב זה פתוח לירי לכוח ביישוב, ולכן כל כניסה אליו של כוח שכן טעונה תיאום. את הגבול של מרחב האחריות תאשר הרמה הממונה, כמו כל מרחב אחריות של כוח צבאי באשר הוא. לכאורה מדובר בפתרון פשוט, אלא שרק מכשול אחד עומד בדרכו - פשוטו כמשמעו - גדר היישוב. על פניו, אין דרך מעשית לקיים עומק לפנים אם הגדר ההיקפית של היישוב חוסמת את דרכם של הכוחות המגינים עליו. לעצם הגדרת הגדר ההיקפית של היישוב כגבול הגזרה של מרחב ההגנה של היישוב יש התייחסות שוללת, בהוראה החדשה יחסית ''טכניקה קרבית מעגל פרוץ''. הוראה זו תוקפה לנוכח לקחי הלחימה בעוטף עזה, ונכתב בה: ''גדר היישוב - במקרה שאינה מתריעה, מהווה מכשול מעכב, ובמקרה שמתריעה מהווה גם אמצעי גילוי. אך בכל מקרה, הגדר כשלעצמה לא תשמש ג''ג בין מרחבים או מאמצים בהגנה, אא''כ המגן הגדיר אותה ככזו. על כל פנים, הגדר יכולה להיות מוגדרת הקצה החיצוני של מרחב ההגנה, קצהו הפנימי, או חלקו האמצעי - הכול בכפוף לתוכנית ההגנה הרלוונטית".8קביעה זו מעמידה את גדר היישוב במקומה כמכשול מעכב. ייעודה מניעת הסתערות ישירה; היא מעכבת את מי שמנסה לחצות אותה, חושפת אותו לאש המגן בעת החציה ומתעלת את האויב התוקף לפרצות שיצר. 

ברור לכול כי אין ייעוד הגדר למנוע חדירה של התוקף ליישוב. רוב ככל הגדרות לא מצריכות תחכום רב לפרוץ אותן, אך את תפקידן עשו גם ב־7 באוקטובר, בתיעול האויב לשערים או לפרצות בגדר. כך או כך, למגן הדבר עדיף ונוח. לדוגמה בכרם שלום ניגשו המחבלים התוקפים קודם כול להקיף את החומה סביב היישוב, וניסו לחדור במקום שבו הסתיימה - כלומר תועלו לשם. בנקודה זו בדיוק המתינו להם לוחמי סיירת נח''ל שמיקם רבש''ץ היישוב, לאור ניתוח מקדים. אף מחבל לא חדר לכרם שלום מנתיב חדירה זה. במקרה אחר, בקיבוץ ניר עם, נורה מחבל שניסה לטפס על הגדר.9

מכשול מתעל פתח בגדר. צילום: מחבר המאמר

הקמה נכונה של גדר סביב יישוב - שיקולים טקטיים

משכך, השלב הבא הוא להבין שאין דבר "קדוש" בגדר רציפה המקיפה את היישוב, אלא במקום שבו היא משרתת את תוכנית ההגנה. וכפי שכבר נכתב: ''על הגדר להיות חלק משלים בתפיסה. היא אמצעי ולא מטרה".10 ככלל, ההיגיון המבצעי הפשוט הוא להרחיק מראש את הגדר מקו הבתים. במקרים שבהם היא רחוקה מספיק, מתקבל על הדעת להגדירה כקצה הרחוק של מרחב ההגנה. מציאות כזו יכולה להתקיים אפילו רק בחלק מהיקף היישוב, ובאותה גזרה תוגדר גבול הגזרה - וממנה לכיוון בתי היישוב יוקמו קווי ההגנה השונים. אולם לא תמיד אפשר להרחיק את הגדר, אם מסיבות של מעמד הקרקע שסביב היישוב (סטטוטוריקה) ואם משיקולי תקציב. שהרי ככל שהגדר רחוקה יותר - היא ארוכה יותר, ולכן עלות הקמתה מתייקרת, וכך גם עלות אחזקתה. אם היא קרובה יחסית לבתי היישוב, לא נכון להגדירה גבול הגזרה של מרחב ההגנה.

שלושה פתרונות להיות הגדר מחסום פיזית לתנועת הכוח המגן במרחב ההגנה: הראשונה, ויתור עליה. אפשרות זו נשמעת קצת מחוץ לקופסה, או בעלת הקשר אידיאולוגי, אך כאמור בחשיבה טקטית ישרה לא בכל מקום גדר היא יתרון. אם הנזק רב על התועלת, אפשר בהחלט לשקול להסיר קטעים של הגדר באזורים שבהם אין אפשרות להקימה רחוק מספיק. המענה ההגנתי יהיה כוחות שיתמקמו בעמדות הרחק מספיק מקו בתי היישוב. אין לחשוש מפני האפשרות שהאויב יימשך לאזורים ללא גדר. אדרבה, אפשר לבסס את תוכנית ההגנה בדרך שהאויב יתועל לאזורים אלה. אפשרות שנייה היא השארת פתחים יזומים בגדר, שיאפשרו תנועה של כוחות מעבר לגדר אל עמדות חיצוניות, עמדות חוץ או הקמת פשפשים. היתרון בפשפשים הוא שכך אנו שומרים על הגדר שלמה. החיסרון - החשש שבזמן אמת לא יימצא מפתח וכוחות לא יוכלו לנוע החוצה, או במקרה גרוע יותר ייתקעו בחוץ. אפשרות שלישית, הכוללת גם היא שינוי תפיסה - הקמת הגדר בצורה של מצולע שבור, בדיוק כמו באיורים המדגימים הקמת מכשול סביב מוצב:11

היתרון בהקמת גדר היישוב בצורת מצולע שבור הוא יצירת חודים חודרים לעומק מרחב ההגנה שהם בתוך הגדר, ויכולים לקיים ביניהם הדדיות בתצפית ובאש. בין חודי המצולע יתקיימו שטחי השמדה לאויב שינוע בין העמדות. כמו בדוגמה הבאה:

יש ליצור שינוי תפיסתי ביחס לגדר היקפית: ככלל, יש להרחיקה הרבה יותר מן המקובל; גדר היא לא מכשול שצריך להתקיים בכל מחיר, אלא במקרה שבו רב תועלתו על הפסדו. אפשר לשקול אזורים מסוימים ללא גדר בכלל; פתיחת פרצות או פשפשים; או הקמת הגדר בצורה המאפשרת קיום עומק ויצירת שטחי השמדה.

התמונה אינה שלמה רק בהתייחסות לאתגר הגדר ההיקפית. על הכוח המגן לנצל את היתרון של לחימה מעמדות. כדי לנצל את מלוא העומק שיצרנו יש להקים מספר קווי הגנה, רצוי שניים או שלושה - קדמי, אמצעי ואחורי. קווים אלה יאפשרו לכוח המגן גמישות ומגוון רחב של אפשרויות להיערך מול התקפת אויב. המגן יוכל לבחור אם להיערך בקו הקדמי ביותר, או לחילופין, בהתאם לתמונת הקרב, לבחור היערכות אחרת. קווי הגנה יכולים לאפשר בעת הצורך לנהל קרב השהיה, ולחימה לאחור לעומק מרחב ההגנה. כך גם במקרה של לחץ התוקף, יש סבירות לאפשר הגעת כוחות תגבור לאותה גזרה. כל זאת בלי לאפשר לתוקף להתקרב לבתי התושבים. בחינת תוכניות ההגנה בכל יישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר, מראה כי אף אחד מהם לא נערך ביותר מקו הגנה אחד, בדרך כלל על הגדר עצמה, באופן צפוי. לקח זה חובה ליישם כבר כעת בתיקי הגנת היישוב.12

סיכום 

התמודדות עם אויב התוקף יישובים מחייבת היערכות להגנה על ידי יצירת עומק ומרחב הגנה. עומק מחוץ ליישוב היה תמיד אתגר, ומעשית הגדר ההיקפית היא חסימה לתנועת הכוח המגן לעבר המרחב שמעבר לה. יש כמה אפשרויות לפתור את הבעיה, אם בהרחקת הגדר, אם בהשארת פתחים או אף בביטולה החלקי או המלא. עם הגדר או בלעדיה יש להקים קווי הגנה כדי לנצל את מלוא העומק סביב היישוב, באופן המאפשר שחיקת האויב לפני שיתקרב לבתי התושבים. באופן כזה ניתן לעמוד במשימת ההגנה על היישוב, ללא ויתור על שטח וללא צורך בתנועת תושבים תחת אש.