מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 8 בינואר 2026
"צה"ל סיים לתחקר את השנים, החודשים, הימים והשעות שקדמו לאירועי 7 באוקטובר ואת יממות המלחמה הראשונות. כדי לא להחמיץ את אפשרות הלמידה מכל העשייה הזו, יש לזכור את החמצת ההזדמנות ממבצע 'שומר החומות' ואת פוטנציאל הנזק של התהליך לתרבות התחקיר של צה"ל.
מפקדי צה"ל נדרשים להיות כנים וביקורתיים; לא להעצים יתר הצלחות ולגמד כשלים, למרות הנטייה הטבעית לעשות כן; להשתמש בתחקירים באמות מידה מקצועיות ובשפה מקצועית מדויקת, ולא באמירות 'כלליות או מחוזיות' לתיאור עשייתם".
מאמר חדש מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל על תחקור מבצע "שומר החומות" והשפעותיו על הדרך ל־7 באוקטובר ועל תרבות התחקיר בצה"ל:
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ספר זה מנסה לעמוד על החוקיות של העיר העתיקה המזרח־תיכונית הבנויה, המאורגנת ומתנהגת כמעוז מבוצר. מעוז זה כפוף לכללי בנייה, המושפעים מהטופוגרפיה, צנעת הפרט, הדת ומאפייני התרבות הערבית. העיר שכם, על רבדיה ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והחברתיים, יכולה לשמש מודל טיפוסי של עיר אסלאמית מזרח־תיכונית. הלחימה היום־יומית בשכם מהווה קרקע פורייה ללימוד מבצעי, בהקשר אופרטיבי כולל של לוחמה אורבנית בזירות המבצעים של צה"ל.
ספר זה הוא פרי מחקר משותף של פיקוד המרכז, אוגדת איו"ש, חטמ"ר שומרון והמעבדה התפיסתית, המתבסס על ניסיונם של מפקדים מהשטח. הספר העלה באופן בלתי אמצעי את האתגרים והפערים המבצעיים בלחימה בגרילה העירונית, ותרם לפיתוח תפיסות מבצעיות ללחימה באויב המשתמש במרחבים האורבניים ובתווך התת־קרקעי.
הספר יצא לאור ב־2008 בסיווג "שמור", אולם כעת הפך לבלמ"ס ומונגש בתצורה מקוונת.
לקריאת הספר לחצו כאן
מבט מפאתיה המערביים של ראמיה על הכפר ואזור הקרב. צילום: רס"ם אבירן
בליל 13/12 באוקטובר 2024, מוצאי יום הכיפורים, יצא צק"ג 9220 "בית חורון" של חטיבה 6 "עציוני", בשילוב פלוגה מגדוד 53 של חטיבה 188 וכוחות הנדסה, לכיבוש הכפר ראמיה בדרום לבנון. זאת הייתה הכניסה השנייה של הגדוד ללבנון במסגרת מבצע "חיצי הצפון", לאחר שפעל במרחב מארון א־ראס–השקד כחטיבת המילואים הראשונה בלבנון מאז 2006.
עקב אילוצים פיקודיים של פצ"ן, נאלץ הגדוד לתקוף את הכפר מהממד הרחב, מדרום, במדרון קדמי וחשוף, במעבר שנפרץ כ־30 שעות קודם לכן. מייד לאחר חציית הגב"ל נקלע הגדוד למארב מרחבי של חזבאללה, היחיד מסוגו במלחמה, ובמהלכו ספג טילי נ"ט ופצמ"רים רבים. עקב ריבוי הנפגעים (28 פצועים) ולנוכח ידיעת זהב מודיעינית המתריעה מפני מארב נוסף של זירת מטענים ומחבלים בטווח הקרוב, הגדוד חילץ עצמו לאחור תוך חיסול מחבלים רבים".
חזרה למאמרו של רס"ן (מיל') עודד ובו לקחים לדרג המחלקה והפלוגה בהתבסס על קרב ראמיה בלבנון. עוד על קליטת אמל"ח והטמעת טכנולוגיות מול חזרה ליסודות – בפנים
ב־7 בדצמבר 1941 בשעה 0750, פתחו כ־350 מטוסים יפניים במתקפת פתע, שנערכה בשני גלים, על הכוחות הימיים והאוויריים האמריקניים בפרל הארבור. כארבע שעות לאחר מכן, בשובם לנושאות המטוסים שמהן המריאו, הותירו המטוסים היפניים מאחוריהם אובדן והרס. מתקפת הפתע היפנית הותירה מאחוריה שורה ארוכה של שאלות לגבי נסיבות ההפתעה וסיבותיה ולגבי האחראים לאסון. כן התעוררו שאלות כמו האם ניתן היה למנוע את האסון, ומה הייתה תרומתו של הממשל האמריקני להחלטה של יפן לפתוח במלחמה.
סודות רבים אחרים אודות פרל הארבור עדיין לא נחשפו על־ידי אנשים שנשבעו בשעתם לשתיקה בשם הביטחון הלאומי והנאמנות לזרועות הצבא ולנשיא רוזבלט [...] אבל הדרך הטובה ביותר למנוע בעד מנהיגים, בהווה ובעתיד, מלבצע שגיאות דומות, היא לחשוף את כל המידע הקיים בפרהסיה".
השבוע לפני 22 שנים הלך לעולמו ההיסטוריון ג'ון טולאנד, שבין ספריו שתורגמו לעברית ויצאו ב"מערכות" מאה ימים אחרונים, הקרב - סיפור הבליטה וכמובן השמש העולה. הספר הרביעי הוא קלון, פרל הארבור ועוללותיה, שנגע בהפתעת פרל הארבור ותהליך חקירתה שהחל למעשה עוד בטרם נדמו קולות ההפצצה.
עוד על הספר - בפנים
"אפילו משהושגה הכרעה בקרבות מקיפים כאלו - עדיין יכל המפסיד העקשני להמשיך בלחימת הנסיגה שלו במשך שנים. במקרה שלנו - לקינו באשליה אסטרטגית כוללת, שלא הובסנו באופן מכריע על־ידי תמרון נוסח המאה ה־י"ט. במלחמה המודרנית שוב אין תפישה זו תופסת".
השבוע לפני 63 שנה הלך לעולמו פרידולין פון זנגר אונד אטרלין, גנרל גרמני ששירת במלחמת העולם השנייה. ספר הזיכרונות שלו ללא תקוה וללא פחד יצא ב"מערכות" נחשב לאחד ממאירי העיניים ובו שרטט תמונה של תנאי שדה הקרב והבעיות הטקטיות של המלחמה.