מגזין סוף השבוע של מערכות - 5 בפברואר 2026
"כמויות הנמרים והאיתנים שניתן לייצר כאן, גם אם נכפיל את קצב ייצורם, לא ממלאים את הצורך בהחלפת אלפי נגמ"ש ה־M-113, וזאת גם ללא התייחסות לצורך הדחוף בנגמ"שי לחימה [...] בזמן קצר יחסית אפשר לצייד חטיבות חי"ר ב־JLTV, וליצור חטיבות ממוכנות בהן מספר הטנקים קטן מהותית והם מיועדים למשימות חיפוי מרחוק [...] באופן זה יתפנו טנקים למשימות איכות שבהן אפשר להביא לידי ביטוי את מלוא יכולותיהם. מותר לציין כי פתרון זה רחוק מלהיות אידיאלי, אך זה פתרון שמשפר מהותית את המצב הקיים".
ארצות הברית אישרה לישראל רכש של אלפי רכבי JLTV שאמורים להחליף את נגמ"ש ה־M-113. זמן לחזור למאמר שכתב תא"ל (מיל') דידי בן יואש על נגמ"ש הלחימה, תפקידו במשפחת הרק"ם ובצק"ג המורכב ממשפחת כלים כזו בשדה הקרב המודרני
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
צילום: אתר צה"ל
"הייעוד הכפול של מערך הגנת הגבולות - להגן בגזרתו במצב חירום מחד גיסא, ולמנוע הפרת ריבונות המדינה בשגרה מאידך גיסא, מקשה על הכוחות המגינים להיערך למלחמה. השיטה הסבירה היחידה לגשר על הפער היא שגרת אימונים מאתגרת ומדמת מציאות של תרחיש לחימה עצים ומפתיע. בהיעדר מערך אימונים כזה, התעצמות באמל"ח, התארגנות מחדש, השמת בעלי תפקדים מתאימים ושכלול שיטות הפעולה לא יספיקו כדי לתת מענה מבצעי מספק".
מאמר חדש מאת אל"ם (מיל') תמיר בנימיני, בעקבות מאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל עמית ימין בנושא הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה.
הבעיה עם הגדרת החטמ"ר כעוצבת יסוד לבניין הכוח בהגנת הגבולות, והקשר בין גדמ"ר, תרבות מבצעית ואימונים - בפנים
בתמונה: המכשול בגבול עזה טרום 7 באוקטובר
"מהות קרב ההגנה היא לבלום התקפות אויב ולמנוע כיבוש שטח שמגנים עליו, או למנוע פגיעה באנשים ובציוד הנמצאים במרחב ההגנה ואשר המגן אמון על ביטחונם, כל זאת תוך פגיעה מרבית בכוחות האויב התוקפים. ארגון המרחב, פריסת הכוחות והתחבולה הם תולדה של עקרונות אלה, ואמורים להמחיש אותם כביטוי נגד כל אויב ובכל זירה. כללי היסוד בהגנת הגבולות מפרטים את עקרונות המלחמה ותורת הקרב בביצוע קרב הגנה, בהתחשבות ובהתאמה לסביבה המבצעית באותו הגבול.
הגנה פסיבית ממתינה ליוזמת האויב, כך פעלו רוב הגזרות לפני המלחמה. לעומתה, הגנה אקטיבית מאלצת את המגן להפתיע ולהכות באויב בכל הזדמנות. בשנים האחרונות האופן שבו פעלנו בגזרות השונות היה צורת קרב בט”ש, שאיננה קיימת בתו”ל של צה”ל או בצבאות אחרים. לא תמיד אפשר לבצע הגנה לפי ההלכה, אך עלינו לדעת לתרגם את התורה למצב הקיים".
מאמר חדש מאת רס"ן שביט, מ"פ מחטיבת הצנחנים ובוגר מצטיין של המלט"ק, על קרב מחנה "פגה" ב־7 באוקטובר 2023 ומה ניתן ללמוד ממנו
התמונה מתוך עיתון דבר, 26 בספטמבר 1982
"בעוד מצבים הנתפסים כבלתי לגיטימיים אינם מובילים לרוב למחאות קבוצתיות (מרידות), הם עשויים לעורר מעשי מחאה אישיים של מפקדים המתמודדים עם קונפליקט מחויבויות. כך קרה במקרה של אל"ם אלי גבע, מפקד חטיבת שריון שבמהלך מלחמת לבנון שוחרר מתפקידו לאחר שביקש שלא לפקד על כוחותיו אם יינתן צו כניסה לבירות. גבע הבהיר כי אם בקשתו תידחה - לא יסרב פקודה, ואף הצהיר כי יהיה מוכן להמשיך בלחימה כאיש צוות בטנק, אך לא כמפקד. על אף כל זאת, עצם הבקשה נתפס כמחאה".
מאמר חדש מאת ד"ר ראובן גל, שהתפרסם בגיליון החדש של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי על המתח שבין מחויבות וצייתנות במקצוע הצבאי, ויחסי הגומלין ביניהם. המאמר, ארבעה עשורים לאחר שפורסם לראשונה, מצביע על הרלוונטיות המתמשכת של סוגיה זו להקשרים עכשוויים, שבהם מתחדדים שוב היחסים בין צה״ל, החברה והערכים הדמוקרטיים שהוא מושתת עליהם
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"קיים הבדל משמעותי באופי הפיקוד בין דרג הפיקוד של הגדוד ובין דרג הפיקוד הבכיר של החטיבה, אשר מחייב למידה ורכישה של מיומנויות וכלים מנהיגותיים נוספים ושונים. מפקדי צה״ל שרגילים מתפקידים קודמים לפקד באופן ישיר על פקודיהם, נדרשים בתפקיד המח״ט להניע את אנשיהם תוך יצירת התלהבות ומרץ ביחידה. סוג מנהיגות זה מחייב עיסוק בשאלה כיצד מתרחש תהליך של מנהיגות והשפעה בקרב הפיקוד הבכיר אשר מפקד על ארגון באופן כמעט וירטואלי וכיצד אתגרי הפיקוד באים לידי ביטוי בתפקידי מח״ט המילואים ומח״ט החטמ״ר, שהם תפקידי הפיקוד הבכיר הראשונים של האל״מים הקרביים בצה״ל".
ביוני 2023 יצא לאור הספר תבונת השדה שהביא נקודת מבט ייחודית על צה"ל ועל שדה הקרב, דרך משקפי הפסיכולוגיה הצבאית. באחד הפרקים כתבו ע"צ נוגה הופמן פלאם ותא"ל אמיר אבשטיין על מנהיגות מקרבת מרחוק והמיומנות הנדרשת למנהיגות בדרג הבכיר.