מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 26 בפברואר 2026

מערכות , בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי 26.02.2026

על תחרות בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל ו"מערכות" שביקשה לנסח מחדש את תפיסת ההגנה / מאמר תגובה נוסף למאמרם של תא"ל עמית ימין ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל על הגנת יישוב / מלחמת רוסיה-אוקראינה נכנסת לשנתה החמישית - מאמר על אחד ממהלכי הפתיחה שלה / מאמר חדש שמנתח כיצד מלחמת 12 הימים חשפה את שבריריותו של המשטר האסלאמי / 110 שנים לקרב ורדן

מאות חיילים נהרגו במהלך 7 באוקטובר 2023. חלק גדול מהם נלחמו בגבורה ופגשו את האויב בשדות, על הצירים ובתוך היישובים, אולם רבים נהרגו בתוך המוצבים והבסיסים, כמה מהם ללא התנאים הפיזיים שיאפשרו להם להגן על עצמם. הגורם הישיר למותם של רבים בתוך המוצבים הוא כשל תכנוני הנובע מכשל תרבותי ומחשבתי ארוך שנים, שגרם לכך שמרבית מוצבי צה״ל לא בנויים כלל כמוצבים שנועדו להתמודד עם התקפה משמעותית, אלא לכל היותר כבסיסי יציאה לפעילות. קל לחדור אליהם וקשה להילחם מהם.

מרבית המוצבים נחדרו בקלות והפכו מחלק משמעותי במערך ההגנה על הגבול - למלכודת מוות קטלנית. במאי 2025 הכריזה התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, בשיתוף עם הוצאת "מערכות", על תחרות אדריכלים לתכנון מוצבים.

לצפייה בהצעות הזוכות לחצו כאן

"ההצעות לשינוי עמוק בתפיסת הגנת היישוב מבורכות, והמשך הדיון בהן ויישומם הלכה למעשה בשטח הוא צו השעה. ואולם, יש תרחישים שצריכים להישאר על שולחן התכנון ולא להתפרסם לציבור. לדעתנו, תרחיש של חדירת מחבלים רחבה לתוך גדר יישוב חייבת להישאר דפ"א מסכנת, ואין לקבלה בתור דפ"א סבירה שבהתאם לה נבנית תוכנית ההגנה וזאת על אף 'סבירותה'".

אל"ם (מיל') אורי לוין, מח"ט תל־חי, ופרופ' יפתח גפנר, תושב וחבר מחלקת ההגנה עין הבשור, במאמר תגובה נוסף למאמרם של תא"ל עמית ימין ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל על הגנת יישוב מבחינת התקפת אויב במלחמה

 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ב־24 בפברואר 2022, היום הראשון לפלישת הרוסים, נדהם העולם מתמונות טורי הטנקים והנגמ"שים הרוסיים השועטים לתוך השטח האוקראיני מן החזיתות השונות. תשומת הלב העולמית הופנתה אל עיקר ההתקדמות, שנרשמה מן החזית הדרומית לכיוון שפך הדנייפר. אך במקביל בישלו הרוסים את ה־מהלך של המלחמה – הפתעה אופרטיבית שנועדה להשיג את הניצחון הגדול שלהם כבר בהתחלה, ולהפוך להצלחה אסטרטגית. פוטין, שהבין היטב את מגבלות צבאו, כמו גם את מגבלות שדה הלחימה האוקראיני, שאף למערכה קצרה, מהממת ואלגנטית ככל האפשר ולהשתלט על הממשלה האוקראינית כבר בשלבי המלחמה הראשונים, באופן דומה למה שנעשה בפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב־1979, ותציג לעולם את רוסיה כמבריקה, יצירתית ונועזת.

במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה".

 בימים אלה פותחת מלחמת רוסיה-אוקראינה את שנתה החמישית. על החמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי בקרב על אנטונוב – בפנים

"איראן לאחר מלחמת 12 הימים עם ישראל מצויה בתהליך של מעבר היסטורי, שהציף פער בין נרטיב העוצמה של המשטר לחולשתו המנהיגותית בשטח וליחסי צבא-חברה במדינה. הדיכוי האלים של המחאה האחרונה ישמר דינמיקה מהפכנית רדומה שבה כל משבר, קטן כגדול, עלול להצית מחדש גל מחאה רחב ולמקם את שאלת עיצובו של סדר כוח פנימי חדש במרכז הדיון על עתידה של הרפובליקה האסלאמית".

מאמר חדש מאת ד"ר מור יצחק ויטמן, פוסט־דוקטורנטית במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים, שמנתחת כיצד מלחמת 12 הימים חשפה את שבריריותו של המשטר האסלאמי. מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין מרכז משה דיין להוצאת "מערכות".

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

"אין מניחים לרוחות-הרפאים למות. כל קצין, הן בקורס-למשתלמים הן בקורס-למתחילים 'בית הספר למלחמה', נשלח עדיין לוורדן לשמוע הרצאה על המערכה, אף שהמדריכים שם מודים בפירוש כי שוב אין לה שום שייכות ללוחמה מודרנית. הוא הדבר ב'בית ספר לארטילריה' בשאלון-ע"נ-מארנה. עדיין נמשכות העליות-לרגל של נושאי-הלפידים אל ה'גלוסקמה'. שורות 'אנשי-ורדן' כבר מדולדלות מעט כיום, אך כבר מתוספים אליהן החיילים המשוחררים ממלחמה אחרת, הפונים אל ורדן יותר מאשר אל ביר-חכים או אל שטרסבורג בחינת אבן-בוחן של אמונה, ועוד דור אחד מתחנך על המסורת".

השבוע לפני 110 שנים – קרב ורדן 

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחצו כאן

לערוץ הווטסאפ של "מערכות" לחצו כאן