פרדוקס גדול מתקיים במרחב העשייה שבין תחום הפעלת הכוח ובין בניינו. בהפעלת כוח צבאי נדרשת המערכת לאחדות פעולה, החלטיות, נחרצות, התמדה וחדוּת בביצוע. ספקות וסימני שאלה עלולים לשבש את התהליך ולהפריע לו בפעולה. לעומת זאת, בבניין הכוח הצבאי לעתיד יש מקום להרהור, להטלת ספק, להרחבת גבולות החשיבה, לזוויות מבט אחרות וליציאה מחוץ לקופסה. כיצד ניתן לקיים את שני אלה באותו מרחב ארגוני?
חורב, מ' (2026). חדשנות מול קיבעון בהפעלת הכוח הצבאי ובבניינו. מערכות ומודן
ספר זה מנתח את תהליכי בניין הכוח והפעלתו במערך היבשה של צה"ל במאה ה־21. החתירה הארגונית ללמידה ושיפור מחייבת התבוננות חוקרת, שאינה מקבלת אקסיומות והנחות מקובלות כפשוטן ובוחרת להטיל בהן ספק. בחלק מהתהליכים הנסקרים בספר היה כותב הספר מעורב אישית, והם תמרצו אותו להעמידם לדיון ביקורתי.
כותב הספר, תא"ל (מיל') מוני חורב, עסק לאחר שחרורו מצה"ל בייעוץ למחלקת אמל"ח בזרוע היבשה, למפא"ת ולתעשיות ביטחוניות גדולות. בין היתר כיהן כראש הצוות המבצעי בתוכנית צי"ד (צבא היבשה הדיגיטלי) וכראש צוות החשיבה בפיקוד הדרום, והיה שותף להתמודדות עם סבבי לחימה ומבצעי הרתעה מול ארגוני הטרור והגרילה ברצועת עזה.


