במהלך שנות הלחימה בטרור הפלסטיני בולטת העיר שכם כבירת הטרור ביהודה ושומרון. בלב העיר, במתחם העיר העתיקה, מהווה הקסבה מוקד משיכה לחוליות מחבלים ולייצור מעבדות וחגורות נפץ.
בקרבות כיבוש הקסבה במבצע 'חומת מגן', נדרשו לוחמי הצנחנים וגולני להתמודד עם מבנה אורבני ייחודי - עיר מבצרי, הממוקמת על ארבע שכבות גיאוגרפיות: השכבה הרומית; השכבה הממלוכית; השכבה העות'מאנית; והשכבה המודרנית, אשר חברו בשטח ויצרו מתאר לחימה סבוך, המכיל תעלות, מחילות, סליקים ודירות מסתור לאויב. מתאר זה מחייב לחימה בשלושה ממדים: הממד התת-קרקעי; הממד הקרקעי - מבנים רחובות וסמטאות; וממד הגובה - גגות המבנים והשטחים השולטים. בכל שלושת הממדים נמצא איום הצליפה והמטענים האורבים בכל מבנה, מחילה, וסמטה. מאז הקרבות במבצע 'חומת מגן', נשמרת רציפות הלחימה בשטח באמצעות מבצעים רבים, במטרה לאתר מפגעים ולמנוע את הפיכתה של הקסבה בשכם לעיר מקלט לטרור. כמו אז, גם היום, הבנת מבנה הקסבה, חקירה והעמקה במאפייני השטח, מסייעים רבות לניתוח השטח ולהצלחת הפעילות המבצעית.
הספר "עיר מבצר על הלחימה בקסבה של שכם כמקרה מבחן, שנכתב ביוזמת חטמייר שומרון והמעבדה התפיסתית, מהווה קפיצת מדרגה בהבנת אופיה של הקסבה ובהעמקת הלמידה המבצעית במתאר האורבני. ייחודו, באיסוף הידע הרב שנצבר מתוך ניסיון לחימה ופיקוד על מבצעים רבים, בצד העמקה והמשגה תיאורטית. כל אלה יוצרים מסמך מרתק בעל חשיבות מבצעית והיסטורית כאחת.
הידע הרב המובא בספר, ישרת נאמנה דורות של לוחמים שיידרשו להילחם במאפייני השטח העירוני, ובכך יראו ברכה בעמלם של אלה שעסקו במלאכה. חובתנו, לוחמים ומפקדים, להשכיל למצות את הידע הגלום בו, להמשיך ולהתמקצע, על מנת לממש את אחריותנו למניעת טרור ומתן ביטחון לתושבי מדינת ישראל.